וואן פיס נובל A (אייס) פרק 2

פרק 2‏

מהם הכישורים הדרושים לקפטן?‏
‏ ‏
אני חושב שקפטן צריך להיות מישהו שכולם אוהבים.‏
‏ ‏
במילים אחרות, קפטן צריך להיות כמו השמש, שמאירה את הים החשוך.‏

מישהו שניצב באופן בולט במרכז הקבוצה, שקושר את חבריה יחדיו באופן טבעי למרות ההבדלים בזמן בו הם נולדו, ‏באופן שבו הם גדלו, בערכים או באישיות שלהם. מישהו שאף אחד לא אוהב, ולא אוהב אף אחד בחזרה, לא יכול ‏להיות קפטן.‏
‏ ‏
אייס מתאים באופן מושלם להיות קפטן.‏
‏ ‏
אם מדובר במשיכת אנשים, לאייס יש את זה. אומץ וכריזמה בלבד לא מספיקים כדי למשוך אותם.‏
‏ ‏
כל אותם אנשים שנמשכו אל אייס, הצטרפו בטבעיות לפיראטי ספייד.‏
‏ ‏
‏'פיראטים' הם כמובן פורעי חוק, אבל פיראטי ספייד נחשבו פורעי חוק אפילו בקרב פיראטים אחרים.‏
‏ ‏
אייס אסף אליו אנשים שלא קיבלו אותם בצוותי פיראטים אחרים, או אנשים עובדים רגילים שלא התכוונו מלכתחילה ‏להיות פיראטים. הוא אסף גם כאלו שהצטרפו בטבעיות בזמן מסעותינו כשפגשו באייס, וגם כאלה שהייתה סביבם ‏הילה מסתורית כלשהי.‏
‏ ‏
ככל שהמשכנו את מסענו בגראנד ליין, כשאייס בליבנו, הצוות גדל ביחידים ובזוגות, ובסופו של דבר נאלצנו להשיג ‏ספינה גדולה יותר.‏
‏ ‏
באותו היום ─‏
‏ ‏
o-o-o
‏ ‏
‏"גה, חה חה חה! אייס! אני אוהב אותך, גבר!" צעק איש עם זקן עבות בקול חד כמו חרב.‏
‏ ‏
‏"שתוק!"‏
‏ ‏
בזאת, הבעיטה שלי פגעה בו ישירות בפרצוף. פשוט כך, הוא נבעט החוצה מהספינה.‏
‏ ‏
‏"ה- הבאונטי שלי!"‏
‏ ‏
בעודו מיילל, הוא נפל אל הים, מתיז גל אדיר. דרך אגב, האיש הזה לא היה אחד מפורעי החוק שנמשכו אל אייס. ‏יותר כמו פורעי החוק שרדפו אחריו, כלומר אויבים.‏
‏ ‏
בתור הקפטן של פיראטי ספייד וזה שמנהיג אותנו, לאייס כבר היה באונטי ענק. הבאונטי שלו היה אמור להזהיר ‏אנשים להתרחק ממנו, ובכל זאת היום שוב הייתה הספינה תחת מתקפה.‏
‏ ‏
לידנו הייתה ספינת ציידי ראשים. משם הם באו, בזה אחר זה, עולים על הסיפון שלנו כשהם מרימים את נשקם ‏וצועקים. היו הרבה מהם. פי כמה בדיוק הייתה הקבוצה שלהם גדולה משלנו? היה קשה להבחין מי כאן הפיראטים.‏
‏ ‏
כהרף עין, הסיפון של ספינת פיראטי ספייד הפך לשדה קרב.‏
‏ ‏
אייס, שהיה מטרתם, הוקף מיד על ידי מספר עצום של ציידי ראשים עד למצב שאי אפשר היה לראות אותו יותר. אני ‏נדחקתי לקצה הספינה ורוב אנשי הצוות גם הם הופרדו על ידי מספר האנשים המוגזם של הציידים.‏
‏ ‏
o-o-o
‏ ‏
הכל התחיל כשניגשנו בפזיזות לעזור להם מכיוון שהספינה שלהם נהרסה.‏
‏ ‏
נראה שציידי הראשים השתמשו בטריק הזה כדי לתקוף פיראטים שעברו לידם.‏
‏ ‏
אין אדם ששט בים הרחב שלא יודע כמה זה מפחיד להיתקע בים.‏
‏ ‏
לא משנה מי, אנשים פשוט לא ממשיכים לשוט כשהם רואים ספינה במצב כזה. פשוט לא עושים כזה דבר.‏
‏ ‏
בזמן שכזה, כל פיראט, ולא משנה מה המוניטין שלו, יעצור. או מתוך רחמים או בכוונה לשדוד את הספינה.‏
‏ ‏
במילים אחרות, לא משנה איזה פיראטים עוברים לידם, הם יעצרו מסיבה כזו או אחרת.‏
‏ ‏
זו הייתה המטרה שבשבילה התאספו ציידי הראשים.‏
‏ ‏
בתור טקטיקה, אני חושב שזה רעיון לא רע.‏
‏ ‏
אבל כשמדובר ברצון טוב בין אנשים, לנצל ככה את הרחמים של ימאים עמיתים, האם זה לא הופך אותם ליותר ‏גרועים מפיראטים?‏
‏ ‏
‏"לעזאזל, המנוולים האלה לא יודעים מה זה נימוסים!" בזמן שצעקתי את זה, הרגשתי אוויר לוהט מימיני.‏
‏ ‏
‏"אווה!"‏
‏ ‏
כשהסתובבתי, חרכה אותי אש אדומה בוערת. אחד האויבים לידי הועף בצעקה עלובה. אייס שחרר להבה כשהיכה ‏אותו באגרופו.‏
‏ ‏
‏"אייס! תיזהר קצת! כמעט העלית את המעיל שלי באש!" מחיתי אוטומטית.‏
‏ ‏
‏"סליחה! אבל אתה יודע שהלהבות שלי לא מכוונות לשרוף את הנקאמה שלי!" שמעתי את אייס עונה מרחוק. הוא ‏צחק כשזרועו הימנית עטופה בלהבות מרצדות. זה היה בדיוק כמו שאייס אמר, הלהבות שלו פגעו תמיד רק באויבים ‏והשאירו אותנו ואת הספינה ללא פגע. אייס שיפר בהתמדה את השימוש שלו במרה מרה נו מי.‏
‏ ‏
כבר עכשיו, הטכניקה של אייס, אגרוף האש, הפכה לכינוי שלו.‏
‏ ‏
עם הלהבות הבוהקות האלה, אייס מיהר לאורך רצועת סיפון דקה. לציידי הראשים לא הייתה שום דרך להתמודד עם ‏הלהבות האלה המתעופפות בחופשיות. הספינה הזו שהייתה מוכרת כל כך לאייס, הייתה המגרש שלו. איש לא יכול ‏היה לעצור את אייס.‏
‏ ‏
בעודי מסתכל על גבו של אייס, שמעתי יריית רובה.‏
‏ ‏
הסתובבתי במהירות ומצאתי מאחורי צייד ראשים בודד כורע ומערסל את ידו.‏
‏ ‏
‏"מצטער, סנסיי!"‏
‏ ‏
בעת שאמרתי זאת, בעטתי והפלתי את האיש שמולי. עיניו של הבחור התגלגלו לאחור והוא התעלף, אך ברגע ‏שאיבד את הכרתו, הוא כנראה חשב שעדיף היה לו לחטוף ירייה מאשר את הבעיטה הזו בדיוק עכשיו. אחרי הכל, ‏צלף ירה בו מאי שם כדי להפיל את נשקו מכף ידו.‏
‏ ‏
‏"תיזהר יותר בבקשה, דיוס-סאן." שמעתי אותו קורא ממקום כלשהו באותו הרגע יחד עם יריית רובה נוספת. למרות ‏זאת, לא יכולתי לראות את בעל הקול בשום מקום.‏
‏ ‏
היורה היה איש בשם מיהאר.‏
‏ ‏
זה התחיל בגללי, אבל עכשיו כולם בספינה שלנו קוראים לו "סנסיי".‏
‏ ‏
זה דבר נדיר בקרב מלחים, מישהו שנושא את התואר הלא שייך לכאן, "מורה".‏
‏ ‏
החלום של מיהאר הוא להפליג בים ולהגיע לילדי העולם שלא יכולים לקבל השכלה, אבל, בין אנשי מקצוע או מלחים, ‏הוא תמיד היה הכבשה השחורה והם אף פעם לא קיבלו אותו. היחיד שעודד את החלום שלו, שהוציא אותו לים, היה ‏לא אחר מאשר אייס.‏
‏ ‏
‏"כשיש כל כך הרבה רעש, אני לא יכול לקרוא את הספר שלי בשלווה. נראה שהאורחים החצופים שלנו זקוקים ‏לשיעור קצר. בוא נסיים עם זה מהר, טוב?" בעודו מדבר, נשמע עוד ירי. הפעם היו כמה יריות.‏
‏ ‏
בזאת, קצת הצידה משם, אקדחיהם של ציידי הראשים התחילו לרקד באוויר. וכמו תמיד, אי אפשר היה לראות ממנו ‏דבר וחצי דבר.‏
‏ ‏
בגלל אישיותו הסגורה, מיהאר עזב רק לעיתים רחוקות את פנים הספינה.‏
‏ ‏
הוא לא עזב אפילו כשהגענו לנמל וכולם יצאו לקניות. במקום זאת הוא שמר על הספינה עם ספר ביד, אז קראנו לו ‏גם מיהאר המסתגר.‏
‏ ‏
היה לו מראה אינטליגנטי עם המגבעת והמשקפיים המצוחצחים בקפידה שלו, אך בניגוד לזאת הוא היה די חזק. ‏במיוחד המיומנות שלו לצלוף משום מקום, שאפשר היה באמת לסמוך עליה כשמדובר בשומר של הספינה.‏
‏ ‏
אבל ─‏
‏ ‏
‏"ברצינות, מאיפה בכלל הוא יורה?"‏
‏ ‏
לפעמים אני תוהה לעצמי אם הוא באמת מורה.‏
‏ ‏
o-o-o
‏ ‏
‏"אוהו, איזה אקדח נחמד יש לך שם," שמעתי לפתע, למרות שהיינו באמצע קרב.‏
‏ ‏
‏"האם זה דגם מהנורת' בלו? הוא נדיר. חריטת הגולגולת ממש נחמדה," אמר הבחור בעודו בוחן את האקדח המכוון ‏לעברו.‏
‏ ‏
הוא היה בחור שהתבלט בין כולם כי כל גופו היה מכוסה באביזרים בצורת גולגולת, שנראו כמו הגזמה פראית אפילו ‏בשביל פיראט.‏
‏ ‏
אחד מהנקאמה שלנו, סקאל.‏
‏ ‏
‏"טעם טוב. יש לך טעם טוב."‏
‏ ‏
צייד הראשים היה זה שכיוון את האקדח, ובכל זאת הוא עטה הבעה מבולבלת ששאלה 'למה אתה משבח אותי?'‏
‏ ‏
‏"אבל האם ידעת שהם הפסיקו במהירות לייצר את האקדח הזה? ולמה, אתה שואל?"‏
‏ ‏
כשאמר זאת, סקאל תפס באומץ את האקדח.‏
‏ ‏
‏"מפני שהכדורים נתקעים."‏
‏ ‏
‏"הא? אה, מה?"‏
‏ ‏
ההדק נקש כאשר סאקל לחץ עליו. צייד הראשים נבהל, ובכל זאת לא נורה אף כדור.‏
‏ ‏
‏"לכוון אלי את האקדח הזה, באמת שיש לך טעם טוב."‏
‏ ‏
הדם אזל מפניו של צייד הראשים. באותו הרגע, אגרופו של סקאל ניתך בפניו של הצייד.‏
‏ ‏
‏"היי, הדבר הזה נדיר. אני חושב שאשתמש בו כדי לקשט את החדר שלי."‏
‏ ‏
סקאל עטה חיוך נרגש כשעיניו סרקו את האקדח שנשאר בידו.‏
‏ ‏
כמו מיהאר, גם הוא היה אדם שהשתנה.‏
‏ ‏
סקאל הצהיר על עצמו כאספן בעל שיגעון מצוי לפיראטים.‏
‏ ‏
הוא היה אספן חפצי גולגלות. במילים אחרות, הוא לא היה פיראט מלכתחילה.‏
‏ ‏
הוא כל כך אוהב פיראטים שהוא נתפס פעם מתגנב לספינת פיראטים, ואחרי כן הוא התחיל לחיות כמו תמהוני ‏שעסק בעבודות מזדמנות בין נמל לנמל.‏
‏ ‏
סקאל ביצע מטלות כביכול עבור הרבה פיראטים רק כדי להיות קרוב לדבר האהוב עליו, אבל אייס היה שונה.‏
‏ ‏
אייס הסתמך על הניסיון והידע שסקאל השיג מכל ספינה שבה הוא הפליג ומהנמלים שהוא עצר בהם בכל העולם. ‏לסקאל היו כישורים נסתרים כקצין מודיעין ימי.‏
‏ ‏
מאז שפגש את אייס, הפך סקאל האספן לסקאל קצין המודיעין.‏
‏ ‏
סקאל חש הכרת תודה עמוקה לאייס על כך שהכיר בו ונשבע להפוך לקצין המודיעין הגדול ביותר בעולם ולהיות חבר ‏בפיראטי ספייד של אייס.‏
‏ ‏
למרות שהוא אומר בעצמו שלמרות שהוא קצין מודיעין לפני ולפנים, הוא עדיין לא עושה רושם של פיראט.‏
‏ ‏
‏"לעזאזל… האוסף שלך תמיד עושה לי צמרמורת."‏
‏ ‏
דיברתי עם סקאל בעודו מסוחרר בגלל האקדח, שלל המלחמה שלו.‏
‏ ‏
‏"אנחנו עדיין באמצע קרב, אתה יודע."‏
‏ ‏
‏"הו, מאסטר דיו!"‏
‏ ‏
סקאל הפנה אלי את פניו. ובכן, אני אומר פנים, אבל סקאל מסתיר את פניו מתחת למסיכת גולגולת. כקצין מודיעין, ‏הוא מחשיב אפילו את פניו כפיסת מידע, גם כששום דבר לא קורה.‏
‏ ‏
אני משער שהגענו לאותה מסקנה מתהליכי מחשבה שונים.‏
‏ ‏
בכל מקרה, אף על פי שכנראה הוא דורש מחיר כדי להראות את פניו האמיתיות, אין עדיין אף אחד שמתכוון לשלם ‏עבור זה.‏
‏ ‏
כשאנחנו מקבלים חברים חדשים לספינה, הם תמיד מתלהבים לנחש כיצד נראות הפנים האמיתיות שלנו מתחת ‏למסיכות, אבל הם פשוט לא מצליחים להבחין בנו כשאנחנו מורידים את המסיכה, אני מניח.‏
‏ ‏
בכל אופן, שלושתנו, סקאל, אני ומיהאר, אנחנו המוח האחראי בפיראטי ספייד. במילים אחרות, אנחנו צוות המודיעין.‏
‏ ‏
מכיוון שאייס הוא המנהיג שלנו, פיראטי ספייד פותחים בהרבה קרבות. ובגלל זה, באופן בלתי נמנע אני מדבר עליהם ‏באריכות עם שני חבריי.‏
‏ ‏
‏"בחייך, זה אקדח נדיר. בכל אופן, נראה שהכל בדיוק עומד להיגמר."‏
‏ ‏
סקאל החווה בסנטרו אל מרכז הסיפון.‏
‏ ‏
‏"אנקאי!" (פיקוד להבות)‏
‏ ‏
הלהבות הסתחררו סביב אייס והאויבים הנותרים נשברו.‏
‏ ‏
ברגע שראיתי זאת, השאגות הזועמות נפסקו. הן הוחלפו בגניחותיהם של ציידי הראשים שעלו על ספינתנו.‏
‏ ‏
‏─ זה היה די מהיר יחסית למספר האויבים שעמדנו מולם… חשבתי.‏
‏ ‏
היה הבדל די גדול בין הפינה בה נלחמתי לבד מול מספר לא מבוטל של אויבים לבין הסיפון המרכזי בו נפרשו צוותי ‏הקרב כשהם מתרוצצים סביב מול אייס.‏
‏ ‏
‏"בסדר… אני חושב שבזאת הסתיים הקרב…"‏
‏ ‏
כשהוא מביט סביב בציידי הראשים המובסים, אייס הרים את קולו לדבר.‏
‏ ‏
‏"אתם! קחו את החברים חסרי ההכרה שלכם והסתלקו מכאן!"‏
‏ ‏
ציידי הראשים שבקושי עמדו על רגליהם נאלצו לסגת. ממש ליד אייס, חתול מגזע גדול השמיע נהמה מאיימת, ‏‏"גרררר…"‏
‏ ‏
הנקאמה שלנו קוטאצו*. אגב, אייס נתן לו את שמו.‏

‏[*הערת תרגום: משמעות המילה קוטאצו היא שולחן יפני מסורתי נמוך עם חימום רגליים מתחתיו.]‏
‏ ‏
קוטאצו השונר. אני משער שהוא מין נדיר, אבל אני לא ממש מכיר את הפרטים.‏
‏ ‏
הקשר ביניהם החל באי מסוים בו אייס הציל אותו כשהוא נתפס במלכודת ציידים ונפצע, ופשוט כך, הוא עקב אחרי ‏אייס בחזרה לספינה.‏
‏ ‏
כשהם נפגשו, הוא הפך לפחדן גדול, אך במהלך המסע שלנו הוא החזיר לעצמו לאט לאט את אומץ ליבו.‏
‏ ‏
ככה אנשים הגיעו לספינה של פיראטי ספייד. ככה זה קרה למיהאר, לסקאל, לקוטאצו וכמובן גם לי. הספינה שלנו ‏מלאה באנשים שמצאו סוף סוף מקום להשתייך אליו כשהם פגשו את אייס.‏
‏ ‏
גם גאנריו ארוך-הידיים ואיש הדג וואלאס לא היו שייכים לשום מקום אחר עד שהצטרפו לפיראטי ספייד. אייס לא שפט ‏אנשים לפי גזעם או המראה שלהם. היו דברים חשובים יותר מזה. הוא היה יכול לראות אל תוך ליבם. וכנראה שהוא ‏עשה את זה בלי להיות מודע לכך.‏
‏ ‏
זו הסיבה שאייס משך אליו לא רק פורעי חוק, אלא גם את אלה שנפרדו מעולם פורעי החוק.‏
‏ ‏
אבל עכשיו, פורעי החוק האלה לא נמשכו אל אייס אלא ניסו לתפוס אותו, אבל הם נבהלו מהנהמה הנמוכה של ‏קוטאצו וכשהם הגיעו, זו הייתה כעין תחרות להעיף אותם מהספינה שלנו.‏
‏ ‏
הבחורים חסרי ההכרה, אלה שנשארו בהכרה ונשאו את חבריהם, ואפילו אלה שחזרו להכרתם, כולם ברחו ‏מהספינה במלוא המהירות כשקוטאצו רודף אחריהם.‏
‏ ‏
‏"גרררר… מיאו!"‏
‏ ‏
‏"איזה קול חמוד!" צרח האחרון שבהם כשהם נפלו לים בהבעה בלתי מוסברת. למעשה, בניגוד למראה שלו, כל יללה ‏של קוטאצו מלבד הנהמה שלו הייתה ממש ממש חמודה.‏
‏ ‏
אם מדברים עליו, קוטאצו היה תמיד רגוע ליד אייס מכיוון שהאזור סביבו היה חמים הודות לכוח של המרה מרה נו מי.‏
‏ ‏
כשהתוקפים שלנו נעלמו, קוטאצו נשכב בחבטה על הסיפון שהיה עכשיו פנוי. הוא שפשף את גבו על הסיפון והציג ‏לנו את בטנו. באותו הרגע הוא היה פשוט חתול גדול ומטופש.‏
‏ ‏
כשאניית ציידי הראשים הקרובה אלינו הפליגה משם, המאבק מקודם נראה בלתי מציאותי בשקט שאחרי הסערה. זו ‏הייתה התחושה הפתאומית על סיפון הספינה. זה היה כמו אחרי פסטיבל. כמובן, נראה שאייס הרגיש אותו הדבר.‏
‏ ‏
‏"בסדר, בחורים! בואו נחגוג!"‏
‏ ‏
לשמע קריאתו של אייס, הוציאו אנשי הצוות חביות אלכוהול והגישו ערימות על ערימות של מנות בשר, והפכו מיד את ‏הסיפון השקט לתוסס ומלא חיים.‏
‏ ‏
עם אוכל ואלכוהול ביד, פצחו אנשי הצוות בשירה, הקימו מהומה ונהנו מפסק הזמן שקיבלו.‏
‏ ‏
לא הייתה רוח והגלים היו רגועים.‏
‏ ‏
אבל מזג האוויר בגראנד ליין הוא לא ממש משהו שניתן לחזות.‏
‏ ‏
עכשיו הוא היה רגוע, אבל ברגע הבא ייתכן שיגיעו רוחות בעוצמה של סופה.‏
‏ ‏
זה פשוט סוג כזה של ים.‏
‏ ‏
‏"אחד הבחורים האלה מקודם אמר שהוא אוהב אותך."‏
‏ ‏
עם כוס בירה ביד, שמעתי את אייס עונה מהמקום בו הוא נשען על המעקה.‏
‏ ‏
‏"כנראה מפני שהוא היה מתעשר אם הוא היה יכול לקחת את ראשי," ענה אייס, צוחק. ואז פנה להביט לכיוון אליו ‏ברחו ציידי הראשים קודם לכן.‏
‏ ‏
גם אני הפניתי לשם מבט זהיר. למרות שבדיוק עברנו שם, הים כבר היה מכוסה בערפל סמיך עד כדי כך שאי אפשר ‏היה אפילו לראות את הצללית של ספינתם.‏
‏ ‏
לעזאזל, זה היה ים גחמני.‏
‏ ‏
‏"אתה ממש פופולרי."‏
‏ ‏
‏"בזמן האחרון אנחנו פוגשים רק בחורים כאלה. כל כך מבאס," אייס התלונן, דבר שהוא עשה לעתים רחוקות, בעודו ‏שותה את המשקה שלו. ובכן, בהחלט ראינו עלייה בכמות האנשים שבאים לתקוף אותנו בגלל הבאונטי של אייס. ‏זאת מכיוון שאפילו בהשוואה לפיראטים אחרים באותה רמה כמו של אייס, הבאונטי שלו היה גבוה. לקבל באונטי כל ‏כך גבוה כטירון שעדיין לא הגיע לעולם החדש גורם לו להיראות כמו מטרה ניתנת להשגה.‏
‏ ‏
פשוט שמחנו לראות את הבאונטי של אייס עולה.‏
‏ ‏
ואייס שמח לראות אותנו שמחים.‏
‏ ‏
עם זאת, רק אייס יודע מדוע הוא גבוה מהרגיל.‏
‏ ‏
לא הצוות, לא אלה שרודפים את אייס, ולא אנשי חיל הים שנמצאים בסביבה.‏
‏ ‏
כנראה שאיש אינו יודע.‏
‏ ‏
אייס חזק, כמובן. הוא אפילו משתמש פרי שטן.‏
‏ ‏
והוא הטביע במהירות פיראטים ידועי שם בזה אחר זה. חיל הים לא יכול היה לתפוס אותו. זה היה רק טבעי שהם ‏יחששו ממנו.‏
‏ ‏
אבל האם כל אלה היו הסיבות היחידות שלאייס היה כזה באונטי?‏
‏ ‏
מה בדיוק היה המניע להעניק לאייס באונטי גבוה יותר מאשר אנשים שעשו דברים גרועים ממנו והיה להם יותר ותק ‏מאיתנו?‏
‏ ‏
זה היה המקור לכך. לא יכולתי שלא להרגיש רע בגלל החשאיות הזו.‏
‏ ‏
לא יכולתי להאמין לזה אחרי ששטתי עם אייס כל כך הרבה זמן.‏
‏ ‏
אייס כנראה ידע את האמת.‏
‏ ‏
‏─ רוג'ר.‏
‏ ‏
כשאני מסתכל על כרזת המבוקשים של אייס, אני נזכר בשם הזה.‏
‏ ‏
עם זאת, אייס כנראה לא רוצה, ואסור לו, להודות בכך.‏
‏ ‏
אפילו אם לא ניתן היה לראות זאת, לא יכולתי שלא להבחין בצל הקיום ההוא שרובץ עליו. אף על פי כן אייס חתם את ‏פיו, כך שלא הייתה לי ברירה אלא להעמיד פנים שגם אני לא שם לב לזה.‏
‏ ‏
‏"אה, טוב, אני מניח שכשאוהבים אותך זה עדיף מאשר כששונאים אותך ואז לשנוא אותם בחזרה…" אמרתי כדי ‏להקל מעט על מצב רוחו העגום.‏
‏ ‏
‏"אפילו הממזר ההוא עם הזקן העבות…" עצרתי את הדברים שאמרתי בלי לחשוב.‏
‏ ‏
בדידות הופיעה בעיניו כשהשפיל את מבטו אל הכוס שלו, כמו במעמקים האפלים של קרקעית הים.‏
‏ ‏
הוא לא היה שיכור.‏
‏ ‏
‏"אייס…" היססתי, פותח את פי לומר דבר מה ─‏
‏ ‏
‏"מיאו!" יילל קוטאצו.‏
‏ ‏
ההוללות הרועשת של הצוות נעצרה בבת אחת והספינה נעשתה שקטה. כולם עקבו אחר מבטו של קוטאצו אל ‏המרחק כשהוא נעץ את מבטו ונהם. קוטאצו הסתכל לכיוון הערפל הסמיך שלתוכו נעלמה אוניית ציידי הראשים. ‏כשהסתכלנו לשם, יכולנו לראות צללית של ספינה יחידה מופיעה מתוך הערפל.‏
‏ ‏
‏"מה לעזאזל?… הם חוזרים לסיבוב נוסף?" שאל אייס. אבל הייתה שם יותר מצללית של ספינה אחת בלבד.‏
‏ ‏
מתוך הערפל, הופיעו והתגלו אינספור ספינות. זה היה צי…‏
‏ ‏
‏"חיל הים?!"‏
‏ ‏
סמל השחף חמק ויצא מתוך הערפל.‏
‏ ‏
הוא צויר על המפרשים. זה היה אחד הסמלים ששום פיראט בעולם הזה לא רצה לראות.‏
‏ ‏
מתחתיו, כתובה באותיות ענקיות בהחלט, הופיעה המילה "‏MARINE‏". ואכן, הספינות שהופיעו היו ספינות של חיל ‏הים. הצי המסודר בשורה עורפית אחידה התקדם לעברנו.‏
‏ ‏
‏"זו הספינה של מסמר. מישהו מסוכן מצא אותנו."‏
‏ ‏
סקאל הצביע על הספינה המובילה.‏
‏ ‏
‏"יש שמועות שהמסמר הוא סגן משנה ממש חזק."‏
‏ ‏
‏"זה כינוי, מה? הוא היה קודם נגר ספינות או משהו?…"‏
‏ ‏
בעודי מאזין לשיחתם של סקאל ואייס, חילקתי פקודות לשאר הצוות.‏
‏ ‏
‏"פתחו מרחק!"‏
‏ ‏
ספינת קרב אחת זינקה לפני האחרות. כשהן נעו יחד, נוצר מרווח המוקף בספינות האחרות. ספינת הקרב כבר ‏נכנסה אל המרווח במערך כשהיא פותחת מרחק אט אט משני הצדדים. אבל היא לא הייתה צריכה לעשות זאת.‏
‏ ‏
‏"יש אזור שוניות בקרבת מקום. נראה שאם לא נשנה מסלול, ניכנס אליו. מהירות מלאה ישר קדימה! סנסיי, מפות ‏הים!" נתתי הוראות למיהאר, שהיה כרגיל בספרייה. בעודי נזהר מספינת הקרב שעוקבת ממש מאחורינו, נשארתי ‏על הסיפון וצעדתי הלוך ושוב כדי לשמור את הספינה במסלול.‏
‏ ‏
ואז ─‏
‏ ‏
‏"איזו ספינה נחמדה," אמר קול שלא הכרתי ממש לצדי.‏
‏ ‏
זה היה קול של אישה צעירה. הסתובבתי במהירות, על הסיפון עמדה חיילת יחידה.‏
‏ ‏
וזו לא הייתה סתם חיילת. היא לבשה מעיל לבן המתנופף כמו גלימה עם האותיות ‏正義‏ (צדק) מודפסות על גבו. ‏מעיל כזה לובשים רק אנשי חיל הים שאפשר לקרוא להם קצינים.‏
‏ ‏
‏"מתי לעזאזל היא?!…"‏
‏ ‏
מאיפה היא קפצה, קצינת חיל הים הבודדה הזו שעלתה על הסיפון שלנו?‏
‏ ‏
‏"מצטערת לומר זאת, אבל המסע שלכם מסתיים כאן."‏
‏ ‏
היא הושיטה יד לחרב התלויה על מותניה. על גב ידה הייתה צלקת כווייה איומה.‏
‏ ‏
יריית אקדח ─‏
‏ ‏
‏"המפף."‏
‏ ‏
צלצול מתכתי. משועשעת, היא נחרה בבוז.‏
‏ ‏
מבלי לשנות את הבעתה, היא שלפה את חרבה.‏
‏ ‏
‏"אוי, היא חסמה את זה…" אמר מיהאר משום מקום אחרי רגע של שקט. הכל קרה ברגע. האישה הזאת חסמה את ‏יריית הצלפים של מיהאר בחרבה השלופה.‏
‏ ‏
‏"איזו מפלצת…"‏
‏ ‏
באופן לא מודע צעדתי צעד אחורה.‏
‏ ‏
‏"אדון אייס, זאת מסמר!!!" צרח סקאל לאחר שהפנה את מבטו בגלל יריית האקדח, והבחין בנוכחותה.‏
‏ ‏
‏"הא? הייתי בטוח שמדובר באיזה נגר ותיק ומיומן שרודף אחרינו. למה קוראים לה 'מסמר'?"‏
‏ ‏
‏"כי אומרים שהיא משאירה את הטרף שלה מלא חורים מדויקים כמו מכת פטיש במסמר."‏
‏ ‏
‏"אז זה הקטע שלה." אייס אמר שצעד קדימה, בלי אפילו רעד קל ביותר של פחד.‏
‏ ‏
אייס היה רגוע ושקול. אבל כך גם היא.‏
‏ ‏
בלי להניד עפעף, היא נעצה באייס מבט ישיר בעיניים בעלות רצון ברזל.‏
‏ ‏
‏"אני סגן-משנה איסוקה. אתה אייס אגרוף האש, נכון?" היא הציגה את עצמה בקול חזק. ואז כיוונה את חרבה אל ‏אייס. "אתה עצור."‏
‏ ‏
‏"את…" אייס הביט בה בפנים רציניות באופן נדיר. "יש לך שם של ציפור*, הא?"‏

‏*הערת תרגום: איסוקה ביפנית נשמע כמו מין של ציפור – צלוב-מקור מצוי.‏
‏ ‏
לרגע, האוויר סביבם דמם ─ או לפחות ההרגשה הייתה כאילו זה קרה.‏
‏ ‏
הערתו של אייס לא התאימה לאווירה המתוחה. אולם הקצינה, איסוקה, לא הניעה אף שריר. חרבה נשארה מכוונת ‏בשקט אל אייס.‏
‏ ‏
‏"את באמת יכולה לחתוך אותי עם זה?" אייס שאל, מחייך כמו ילד שובב. ואז, נראה שגופו הבזיק כמו תעתוע. ‏ההבזק היה ההכנה שלו להפוך מיד ללהבות.‏
‏ ‏
כל גופו יכול היה להפוך ללהבות. זה היה הכוח שאייס קיבל מהמרה מרה נו מי.‏
‏ ‏
‏"כרצונך, אני אנקב אותך עד שתתמלא חורים!"‏
‏ ‏
איסוקה נעה עוד לפני שסיימה לדבר. במהירות שלא יכולתי לעקוב אחריה היא הכתה בלהב הדק שלה.‏
‏ ‏
‏"אווה?!"‏
‏ ‏
יכול להיות שזה קרה מפני שהיה יותר מדי כוח מאחורי החרב שלה, אך למרות שאייס הפך ללהבות הוא עדיין נדחף ‏על ידה לאחור.‏
‏ ‏
‏"קפטן אייס!"‏
‏ ‏
‏"חבר'ה, תעזרו לקפטן!"‏
‏ ‏
למרות שהצוות הקיף אותה מיד, איסוקה עדיין הניעה את חרבה בחופשיות. זה היה כאילו הקיף אותה קיר בלתי ‏נראה ללא מרווחים בשום כיוון. נראה שאפילו רק צעד אחד קרוב יותר, ובהבזק של קצה החרב שלה נהייה כולנו ‏מלאים חורים.‏
‏ ‏
איסוקה מסמר. לא משנה איך מסתכלים על זה, נראה שהיא מצדיקה את שמה.‏
‏ ‏
‏"אייס, אל תברח! תפסיק את ההתנגדות חסרת התועלת ובוא בשקט!" איסוקה השתלחה באייס בקול קשוח.‏
‏ ‏
‏"אז אם ההתנגדות לא חסרת תועלת זה בסדר, נכון?" שאל אייס בנימה קלילה, למרות שנדחף לאחור על ידי חרבה ‏של איסוקה.‏
‏ ‏
השניים האלה היו ממש הפכים.‏
‏ ‏
וכאן הבחנתי פתאום שיש משהו מוזר בטקטיקה של איסוקה.‏
‏ ‏
איסוקה הייתה אדם אחד. אנחנו היינו רבים. לשני הצדדים היה גבול לכוחם הפיזי. עם הטקטיקה של איסוקה, בכל ‏מקרה זה ללא ספק יהיה ההפסד שלה. למרות זאת, מדוע האישה הזו עלתה על הספינה שלנו ללא גיבוי? למרות כל ‏הכפופים שהיא הביאה איתה, היא עלתה לספינה שלנו לבד. בהנחה זו, אם היא פשוט ניסתה להרוויח זמן ─‏
‏ ‏
כאשר הסתכלתי סביב, שמתי לב שהיעד של הספינה שלנו כבר היה מוקף בספינות קרב. חשבתי שאנחנו משיגים ‏אותם, אבל האמת היא שהם הקיפו אותנו בהתמדה.‏
‏ ‏
‏─ היא השתמשה בעצמה כפיתיון!‏
‏ ‏
היא עלתה על ספינת אויב לגמרי לבדה בכדי לפתוח מרחק.‏
‏ ‏
למרות סלידתי, הקדשתי לזה את מלוא תשומת ליבי מכיוון שלא הייתה לנו ברירה אלא להתמודד עם הפעולות הללו. ‏אם פרץ קרב בספינה, באופן בלתי נמנע ההיגוי של הספינה נזנח. ואם ספינות קרב אחרות משלימות את הפער ‏הזה…‏
‏ ‏
כשחושבים על זה, כשרק ספינה אחת עוקבת בדיוק מאחורינו, אולי התוכנית הייתה להפנות את תשומת ליבנו רק ‏לאחור.‏
‏ ‏
‏"עכשיו זה נגמר."‏
‏ ‏
איסוקה הדפה שוב את קצה החרב שלה אל אייס. אף על פי כן ─‏
‏ ‏
‏"אווההההה!"‏
‏ ‏
יכולנו לשמוע צרחות מחוץ לספינה שלנו. כמובן, הן לא הגיעו מהספינה שלנו, של פיראטי ספייד, אלא מספינות הקרב ‏שמסביב.‏
‏ ‏
‏"טוב, תראו תראו, נראה שהספקנו בזמן…"‏
‏ ‏
משהו בליבי נרגע. באותו הרגע הגענו למקום שאליו היו מועדות פנינו.‏
‏ ‏
‏"לא שמתם לב לסלעים סביב תחתית הספינה במרדף המשוגע שלכם?" אמרתי ופניתי להביט בספינות הקרב. אחת ‏מספינות הקרב שהקיפו את הספינה שלנו נטתה באופן ניכר לצד אחד.‏
‏ ‏
זה היה אזור של שוניות.‏
‏ ‏
אם נכנסתם לאזור כזה מבלי לשים לב, הגלים יכו את ספינתכם בסלעים ולא תוכלו לנווט. אם מזלכם רע, ייפתח חור ‏בתחתית הספינה ותטבעו. נראה שזה מה שקרה לספינת הקרב שלפני.‏
‏ ‏
מלכתחילה היה ברור שמטרתם הייתה להקיף אותנו באוניות הקרב. מעולם לא חשבתי שהקצינה המפקדת תעלה ‏על הספינה שלנו בעצמה ותילחם בנו, אבל העניין הוא שגם אם הם רצו להקיף אותנו, ההימור הכי טוב שלנו היה ‏לגרום למצב שבו הם פשוט לא יוכלו לעשות זאת. בגלל זה בחרתי במקום הזה כמטרה שלנו. חשבתי שנמלט מהם ‏מבלי שיקיפו אותנו אם נצליח לחמוק דרך הפרצה שבאזור השוניות.‏
‏ ‏
הם הגבירו את מהירותם, ובעוצמה כזאת, הם ככל הנראה נתקעו בסלעים החדים. הנזק שנגרם לספינת הקרב ‏נראה חמור. בעת שצפיתי, הנטייה שלה הלכה והחמירה.‏
‏ ‏
אנשים וחביות נפלו מהספינה הנוטה.‏
‏ ‏
הגלים באזור השוניות היו סוערים. בגלל כל הסלעים, הגלים נשברו זה על זה באופן אקראי.‏
‏ ‏
בנוסף, הסלעים שטופי הגלים כולם היו חדים, כך שאם מסתערים בחוסר זהירות, לא יוצאים משם ללא פגע.‏
‏ ‏
‏"באמת שהיה עדיף לכם אם הייתם שמים לב לסלעים ומפסיקים לרדוף אחרינו…"‏
‏ ‏
חיילי חיל הים שנפלו היו נתונים לחסדי הגלים. מקום כזה הוא קשה אפילו לשחיינים טובים.‏
‏ ‏
בזאת, איסוקה הכניסה את חרבה לנדן וצעדה אל דופן הספינה.‏
‏ ‏
‏"מה זה? את בורחת?"‏
‏ ‏
‏"אידיוט, אני הולכת להציל אותם!" השיבה איסוקה לטיפשותו של אייס.‏
‏ ‏
באומרה זאת, היא קפצה בלי היסוס אל בין הגלים הלבנים המקציפים.‏
‏ ‏
נשענו מעל המעקה וצפינו בהתקדמות שלה.‏
‏ ‏
איסוקה שחתה, אפילו לא מתרגשת מהגלים הפראיים. ואז היא הושיטה את ידה אל פקודיה הטובעים. היא עזרה ‏להם להיצמד לחביות וללוחות צפים.‏
‏ ‏
‏"איזו אישה מדהימה."‏
‏ ‏
סקאל שרק בהתפעלות.‏
‏ ‏
אבל הגלים חסרי הרחמים היו חזקים. אפילו איסוקה הייתה נתונה לחסדי הגלים העזים. אינספור גלים שטפו מעל ‏לראשה. מכיוון שהיא חילקה כל דבר צף כסיוע לכל פקודיה, עד מהרה לא נשאר דבר עבורה.‏
‏ ‏
אייס נעץ מבט בדמותה של איסוקה. ואז ─‏
‏ ‏
הוא השליך אליה בשקט גלגל הצלה.‏
‏ ‏
בעיניים עיקשות, היא נעצה מבט בספינת פיראטי ספייד, באייס.‏
‏ ‏
‏"למה הצלת אותי?!" היא צעקה בקול רם עד כדי גיחוך.‏
‏ ‏
‏"מי יודע," השיב אייס בפסקנות, והפנה לה עורף.‏
‏ ‏
‏"אגרוף האש! אני בהחלט אעצור אותך בפעם הבאה! אגרום לך להתחרט על שהצלת אותי!"‏
‏ ‏
הספינה שלנו המשיכה קדימה בזמן ששמענו את איסוקה צועקת.‏
‏ ‏
‏"היא אדם טוב…" לחש אייס כשעברנו בחזרה מסביב לאזור השוניות.‏
‏ ‏
קצינה מפקדת שהעדיפה ללא היסוס להציל את פקודיה בעצמה.‏
‏ ‏
אם חושבים על זה כך, אני מניח שהיא הייתה "אדם טוב" בדיוק כמו שאייס אמר. תוכנית הקרב שלה הייתה לעלות ‏על ספינת אויב לגמרי לבדה ולהרוויח זמן, לא רק מפני שהיא הייתה החזקה ביותר, אלא אולי מפני שזה סוג האדם ‏שהיא הייתה.‏
‏ ‏
עם זאת ─‏
‏ ‏
‏"רק מלחשוב על איך האישה המפחידה הזאת תרדוף אחרינו מעכשיו, בא לי לבכות…" אמרתי באנחה.‏
‏ ‏
‏"אבל זה עדיף על ההוא עם הזקן העבות, לא?"‏
‏ ‏
‏"טוב, אני מניח שכן… פשוט הוא רודף אחרינו כבר כל כך הרבה זמן…"‏
‏ ‏
בזאת, אייס ואני הבטנו זה בזה וצחקנו.‏
‏ ‏
‏"טוב, מה דעתכם להמשיך את המסיבה? הרימו כוסית!"‏
‏ ‏
לשמע הפקודה האחת הזו של אייס, המסיבה התחדשה.‏

Back to top button