וואן פיס נובל A (אייס) פרק 2
פרק 2
מהם הכישורים הדרושים לקפטן?
אני חושב שקפטן צריך להיות מישהו שכולם אוהבים.
במילים אחרות, קפטן צריך להיות כמו השמש, שמאירה את הים החשוך.
מישהו שניצב באופן בולט במרכז הקבוצה, שקושר את חבריה יחדיו באופן טבעי למרות ההבדלים בזמן בו הם נולדו, באופן שבו הם גדלו, בערכים או באישיות שלהם. מישהו שאף אחד לא אוהב, ולא אוהב אף אחד בחזרה, לא יכול להיות קפטן.
אייס מתאים באופן מושלם להיות קפטן.
אם מדובר במשיכת אנשים, לאייס יש את זה. אומץ וכריזמה בלבד לא מספיקים כדי למשוך אותם.
כל אותם אנשים שנמשכו אל אייס, הצטרפו בטבעיות לפיראטי ספייד.
'פיראטים' הם כמובן פורעי חוק, אבל פיראטי ספייד נחשבו פורעי חוק אפילו בקרב פיראטים אחרים.
אייס אסף אליו אנשים שלא קיבלו אותם בצוותי פיראטים אחרים, או אנשים עובדים רגילים שלא התכוונו מלכתחילה להיות פיראטים. הוא אסף גם כאלו שהצטרפו בטבעיות בזמן מסעותינו כשפגשו באייס, וגם כאלה שהייתה סביבם הילה מסתורית כלשהי.
ככל שהמשכנו את מסענו בגראנד ליין, כשאייס בליבנו, הצוות גדל ביחידים ובזוגות, ובסופו של דבר נאלצנו להשיג ספינה גדולה יותר.
באותו היום ─
o-o-o
"גה, חה חה חה! אייס! אני אוהב אותך, גבר!" צעק איש עם זקן עבות בקול חד כמו חרב.
"שתוק!"
בזאת, הבעיטה שלי פגעה בו ישירות בפרצוף. פשוט כך, הוא נבעט החוצה מהספינה.
"ה- הבאונטי שלי!"
בעודו מיילל, הוא נפל אל הים, מתיז גל אדיר. דרך אגב, האיש הזה לא היה אחד מפורעי החוק שנמשכו אל אייס. יותר כמו פורעי החוק שרדפו אחריו, כלומר אויבים.
בתור הקפטן של פיראטי ספייד וזה שמנהיג אותנו, לאייס כבר היה באונטי ענק. הבאונטי שלו היה אמור להזהיר אנשים להתרחק ממנו, ובכל זאת היום שוב הייתה הספינה תחת מתקפה.
לידנו הייתה ספינת ציידי ראשים. משם הם באו, בזה אחר זה, עולים על הסיפון שלנו כשהם מרימים את נשקם וצועקים. היו הרבה מהם. פי כמה בדיוק הייתה הקבוצה שלהם גדולה משלנו? היה קשה להבחין מי כאן הפיראטים.
כהרף עין, הסיפון של ספינת פיראטי ספייד הפך לשדה קרב.
אייס, שהיה מטרתם, הוקף מיד על ידי מספר עצום של ציידי ראשים עד למצב שאי אפשר היה לראות אותו יותר. אני נדחקתי לקצה הספינה ורוב אנשי הצוות גם הם הופרדו על ידי מספר האנשים המוגזם של הציידים.
o-o-o
הכל התחיל כשניגשנו בפזיזות לעזור להם מכיוון שהספינה שלהם נהרסה.
נראה שציידי הראשים השתמשו בטריק הזה כדי לתקוף פיראטים שעברו לידם.
אין אדם ששט בים הרחב שלא יודע כמה זה מפחיד להיתקע בים.
לא משנה מי, אנשים פשוט לא ממשיכים לשוט כשהם רואים ספינה במצב כזה. פשוט לא עושים כזה דבר.
בזמן שכזה, כל פיראט, ולא משנה מה המוניטין שלו, יעצור. או מתוך רחמים או בכוונה לשדוד את הספינה.
במילים אחרות, לא משנה איזה פיראטים עוברים לידם, הם יעצרו מסיבה כזו או אחרת.
זו הייתה המטרה שבשבילה התאספו ציידי הראשים.
בתור טקטיקה, אני חושב שזה רעיון לא רע.
אבל כשמדובר ברצון טוב בין אנשים, לנצל ככה את הרחמים של ימאים עמיתים, האם זה לא הופך אותם ליותר גרועים מפיראטים?
"לעזאזל, המנוולים האלה לא יודעים מה זה נימוסים!" בזמן שצעקתי את זה, הרגשתי אוויר לוהט מימיני.
"אווה!"
כשהסתובבתי, חרכה אותי אש אדומה בוערת. אחד האויבים לידי הועף בצעקה עלובה. אייס שחרר להבה כשהיכה אותו באגרופו.
"אייס! תיזהר קצת! כמעט העלית את המעיל שלי באש!" מחיתי אוטומטית.
"סליחה! אבל אתה יודע שהלהבות שלי לא מכוונות לשרוף את הנקאמה שלי!" שמעתי את אייס עונה מרחוק. הוא צחק כשזרועו הימנית עטופה בלהבות מרצדות. זה היה בדיוק כמו שאייס אמר, הלהבות שלו פגעו תמיד רק באויבים והשאירו אותנו ואת הספינה ללא פגע. אייס שיפר בהתמדה את השימוש שלו במרה מרה נו מי.
כבר עכשיו, הטכניקה של אייס, אגרוף האש, הפכה לכינוי שלו.
עם הלהבות הבוהקות האלה, אייס מיהר לאורך רצועת סיפון דקה. לציידי הראשים לא הייתה שום דרך להתמודד עם הלהבות האלה המתעופפות בחופשיות. הספינה הזו שהייתה מוכרת כל כך לאייס, הייתה המגרש שלו. איש לא יכול היה לעצור את אייס.
בעודי מסתכל על גבו של אייס, שמעתי יריית רובה.
הסתובבתי במהירות ומצאתי מאחורי צייד ראשים בודד כורע ומערסל את ידו.
"מצטער, סנסיי!"
בעת שאמרתי זאת, בעטתי והפלתי את האיש שמולי. עיניו של הבחור התגלגלו לאחור והוא התעלף, אך ברגע שאיבד את הכרתו, הוא כנראה חשב שעדיף היה לו לחטוף ירייה מאשר את הבעיטה הזו בדיוק עכשיו. אחרי הכל, צלף ירה בו מאי שם כדי להפיל את נשקו מכף ידו.
"תיזהר יותר בבקשה, דיוס-סאן." שמעתי אותו קורא ממקום כלשהו באותו הרגע יחד עם יריית רובה נוספת. למרות זאת, לא יכולתי לראות את בעל הקול בשום מקום.
היורה היה איש בשם מיהאר.
זה התחיל בגללי, אבל עכשיו כולם בספינה שלנו קוראים לו "סנסיי".
זה דבר נדיר בקרב מלחים, מישהו שנושא את התואר הלא שייך לכאן, "מורה".
החלום של מיהאר הוא להפליג בים ולהגיע לילדי העולם שלא יכולים לקבל השכלה, אבל, בין אנשי מקצוע או מלחים, הוא תמיד היה הכבשה השחורה והם אף פעם לא קיבלו אותו. היחיד שעודד את החלום שלו, שהוציא אותו לים, היה לא אחר מאשר אייס.
"כשיש כל כך הרבה רעש, אני לא יכול לקרוא את הספר שלי בשלווה. נראה שהאורחים החצופים שלנו זקוקים לשיעור קצר. בוא נסיים עם זה מהר, טוב?" בעודו מדבר, נשמע עוד ירי. הפעם היו כמה יריות.
בזאת, קצת הצידה משם, אקדחיהם של ציידי הראשים התחילו לרקד באוויר. וכמו תמיד, אי אפשר היה לראות ממנו דבר וחצי דבר.
בגלל אישיותו הסגורה, מיהאר עזב רק לעיתים רחוקות את פנים הספינה.
הוא לא עזב אפילו כשהגענו לנמל וכולם יצאו לקניות. במקום זאת הוא שמר על הספינה עם ספר ביד, אז קראנו לו גם מיהאר המסתגר.
היה לו מראה אינטליגנטי עם המגבעת והמשקפיים המצוחצחים בקפידה שלו, אך בניגוד לזאת הוא היה די חזק. במיוחד המיומנות שלו לצלוף משום מקום, שאפשר היה באמת לסמוך עליה כשמדובר בשומר של הספינה.
אבל ─
"ברצינות, מאיפה בכלל הוא יורה?"
לפעמים אני תוהה לעצמי אם הוא באמת מורה.
o-o-o
"אוהו, איזה אקדח נחמד יש לך שם," שמעתי לפתע, למרות שהיינו באמצע קרב.
"האם זה דגם מהנורת' בלו? הוא נדיר. חריטת הגולגולת ממש נחמדה," אמר הבחור בעודו בוחן את האקדח המכוון לעברו.
הוא היה בחור שהתבלט בין כולם כי כל גופו היה מכוסה באביזרים בצורת גולגולת, שנראו כמו הגזמה פראית אפילו בשביל פיראט.
אחד מהנקאמה שלנו, סקאל.
"טעם טוב. יש לך טעם טוב."
צייד הראשים היה זה שכיוון את האקדח, ובכל זאת הוא עטה הבעה מבולבלת ששאלה 'למה אתה משבח אותי?'
"אבל האם ידעת שהם הפסיקו במהירות לייצר את האקדח הזה? ולמה, אתה שואל?"
כשאמר זאת, סקאל תפס באומץ את האקדח.
"מפני שהכדורים נתקעים."
"הא? אה, מה?"
ההדק נקש כאשר סאקל לחץ עליו. צייד הראשים נבהל, ובכל זאת לא נורה אף כדור.
"לכוון אלי את האקדח הזה, באמת שיש לך טעם טוב."
הדם אזל מפניו של צייד הראשים. באותו הרגע, אגרופו של סקאל ניתך בפניו של הצייד.
"היי, הדבר הזה נדיר. אני חושב שאשתמש בו כדי לקשט את החדר שלי."
סקאל עטה חיוך נרגש כשעיניו סרקו את האקדח שנשאר בידו.
כמו מיהאר, גם הוא היה אדם שהשתנה.
סקאל הצהיר על עצמו כאספן בעל שיגעון מצוי לפיראטים.
הוא היה אספן חפצי גולגלות. במילים אחרות, הוא לא היה פיראט מלכתחילה.
הוא כל כך אוהב פיראטים שהוא נתפס פעם מתגנב לספינת פיראטים, ואחרי כן הוא התחיל לחיות כמו תמהוני שעסק בעבודות מזדמנות בין נמל לנמל.
סקאל ביצע מטלות כביכול עבור הרבה פיראטים רק כדי להיות קרוב לדבר האהוב עליו, אבל אייס היה שונה.
אייס הסתמך על הניסיון והידע שסקאל השיג מכל ספינה שבה הוא הפליג ומהנמלים שהוא עצר בהם בכל העולם. לסקאל היו כישורים נסתרים כקצין מודיעין ימי.
מאז שפגש את אייס, הפך סקאל האספן לסקאל קצין המודיעין.
סקאל חש הכרת תודה עמוקה לאייס על כך שהכיר בו ונשבע להפוך לקצין המודיעין הגדול ביותר בעולם ולהיות חבר בפיראטי ספייד של אייס.
למרות שהוא אומר בעצמו שלמרות שהוא קצין מודיעין לפני ולפנים, הוא עדיין לא עושה רושם של פיראט.
"לעזאזל… האוסף שלך תמיד עושה לי צמרמורת."
דיברתי עם סקאל בעודו מסוחרר בגלל האקדח, שלל המלחמה שלו.
"אנחנו עדיין באמצע קרב, אתה יודע."
"הו, מאסטר דיו!"
סקאל הפנה אלי את פניו. ובכן, אני אומר פנים, אבל סקאל מסתיר את פניו מתחת למסיכת גולגולת. כקצין מודיעין, הוא מחשיב אפילו את פניו כפיסת מידע, גם כששום דבר לא קורה.
אני משער שהגענו לאותה מסקנה מתהליכי מחשבה שונים.
בכל מקרה, אף על פי שכנראה הוא דורש מחיר כדי להראות את פניו האמיתיות, אין עדיין אף אחד שמתכוון לשלם עבור זה.
כשאנחנו מקבלים חברים חדשים לספינה, הם תמיד מתלהבים לנחש כיצד נראות הפנים האמיתיות שלנו מתחת למסיכות, אבל הם פשוט לא מצליחים להבחין בנו כשאנחנו מורידים את המסיכה, אני מניח.
בכל אופן, שלושתנו, סקאל, אני ומיהאר, אנחנו המוח האחראי בפיראטי ספייד. במילים אחרות, אנחנו צוות המודיעין.
מכיוון שאייס הוא המנהיג שלנו, פיראטי ספייד פותחים בהרבה קרבות. ובגלל זה, באופן בלתי נמנע אני מדבר עליהם באריכות עם שני חבריי.
"בחייך, זה אקדח נדיר. בכל אופן, נראה שהכל בדיוק עומד להיגמר."
סקאל החווה בסנטרו אל מרכז הסיפון.
"אנקאי!" (פיקוד להבות)
הלהבות הסתחררו סביב אייס והאויבים הנותרים נשברו.
ברגע שראיתי זאת, השאגות הזועמות נפסקו. הן הוחלפו בגניחותיהם של ציידי הראשים שעלו על ספינתנו.
─ זה היה די מהיר יחסית למספר האויבים שעמדנו מולם… חשבתי.
היה הבדל די גדול בין הפינה בה נלחמתי לבד מול מספר לא מבוטל של אויבים לבין הסיפון המרכזי בו נפרשו צוותי הקרב כשהם מתרוצצים סביב מול אייס.
"בסדר… אני חושב שבזאת הסתיים הקרב…"
כשהוא מביט סביב בציידי הראשים המובסים, אייס הרים את קולו לדבר.
"אתם! קחו את החברים חסרי ההכרה שלכם והסתלקו מכאן!"
ציידי הראשים שבקושי עמדו על רגליהם נאלצו לסגת. ממש ליד אייס, חתול מגזע גדול השמיע נהמה מאיימת, "גרררר…"
הנקאמה שלנו קוטאצו*. אגב, אייס נתן לו את שמו.
[*הערת תרגום: משמעות המילה קוטאצו היא שולחן יפני מסורתי נמוך עם חימום רגליים מתחתיו.]
קוטאצו השונר. אני משער שהוא מין נדיר, אבל אני לא ממש מכיר את הפרטים.
הקשר ביניהם החל באי מסוים בו אייס הציל אותו כשהוא נתפס במלכודת ציידים ונפצע, ופשוט כך, הוא עקב אחרי אייס בחזרה לספינה.
כשהם נפגשו, הוא הפך לפחדן גדול, אך במהלך המסע שלנו הוא החזיר לעצמו לאט לאט את אומץ ליבו.
ככה אנשים הגיעו לספינה של פיראטי ספייד. ככה זה קרה למיהאר, לסקאל, לקוטאצו וכמובן גם לי. הספינה שלנו מלאה באנשים שמצאו סוף סוף מקום להשתייך אליו כשהם פגשו את אייס.
גם גאנריו ארוך-הידיים ואיש הדג וואלאס לא היו שייכים לשום מקום אחר עד שהצטרפו לפיראטי ספייד. אייס לא שפט אנשים לפי גזעם או המראה שלהם. היו דברים חשובים יותר מזה. הוא היה יכול לראות אל תוך ליבם. וכנראה שהוא עשה את זה בלי להיות מודע לכך.
זו הסיבה שאייס משך אליו לא רק פורעי חוק, אלא גם את אלה שנפרדו מעולם פורעי החוק.
אבל עכשיו, פורעי החוק האלה לא נמשכו אל אייס אלא ניסו לתפוס אותו, אבל הם נבהלו מהנהמה הנמוכה של קוטאצו וכשהם הגיעו, זו הייתה כעין תחרות להעיף אותם מהספינה שלנו.
הבחורים חסרי ההכרה, אלה שנשארו בהכרה ונשאו את חבריהם, ואפילו אלה שחזרו להכרתם, כולם ברחו מהספינה במלוא המהירות כשקוטאצו רודף אחריהם.
"גרררר… מיאו!"
"איזה קול חמוד!" צרח האחרון שבהם כשהם נפלו לים בהבעה בלתי מוסברת. למעשה, בניגוד למראה שלו, כל יללה של קוטאצו מלבד הנהמה שלו הייתה ממש ממש חמודה.
אם מדברים עליו, קוטאצו היה תמיד רגוע ליד אייס מכיוון שהאזור סביבו היה חמים הודות לכוח של המרה מרה נו מי.
כשהתוקפים שלנו נעלמו, קוטאצו נשכב בחבטה על הסיפון שהיה עכשיו פנוי. הוא שפשף את גבו על הסיפון והציג לנו את בטנו. באותו הרגע הוא היה פשוט חתול גדול ומטופש.
כשאניית ציידי הראשים הקרובה אלינו הפליגה משם, המאבק מקודם נראה בלתי מציאותי בשקט שאחרי הסערה. זו הייתה התחושה הפתאומית על סיפון הספינה. זה היה כמו אחרי פסטיבל. כמובן, נראה שאייס הרגיש אותו הדבר.
"בסדר, בחורים! בואו נחגוג!"
לשמע קריאתו של אייס, הוציאו אנשי הצוות חביות אלכוהול והגישו ערימות על ערימות של מנות בשר, והפכו מיד את הסיפון השקט לתוסס ומלא חיים.
עם אוכל ואלכוהול ביד, פצחו אנשי הצוות בשירה, הקימו מהומה ונהנו מפסק הזמן שקיבלו.
לא הייתה רוח והגלים היו רגועים.
אבל מזג האוויר בגראנד ליין הוא לא ממש משהו שניתן לחזות.
עכשיו הוא היה רגוע, אבל ברגע הבא ייתכן שיגיעו רוחות בעוצמה של סופה.
זה פשוט סוג כזה של ים.
"אחד הבחורים האלה מקודם אמר שהוא אוהב אותך."
עם כוס בירה ביד, שמעתי את אייס עונה מהמקום בו הוא נשען על המעקה.
"כנראה מפני שהוא היה מתעשר אם הוא היה יכול לקחת את ראשי," ענה אייס, צוחק. ואז פנה להביט לכיוון אליו ברחו ציידי הראשים קודם לכן.
גם אני הפניתי לשם מבט זהיר. למרות שבדיוק עברנו שם, הים כבר היה מכוסה בערפל סמיך עד כדי כך שאי אפשר היה אפילו לראות את הצללית של ספינתם.
לעזאזל, זה היה ים גחמני.
"אתה ממש פופולרי."
"בזמן האחרון אנחנו פוגשים רק בחורים כאלה. כל כך מבאס," אייס התלונן, דבר שהוא עשה לעתים רחוקות, בעודו שותה את המשקה שלו. ובכן, בהחלט ראינו עלייה בכמות האנשים שבאים לתקוף אותנו בגלל הבאונטי של אייס. זאת מכיוון שאפילו בהשוואה לפיראטים אחרים באותה רמה כמו של אייס, הבאונטי שלו היה גבוה. לקבל באונטי כל כך גבוה כטירון שעדיין לא הגיע לעולם החדש גורם לו להיראות כמו מטרה ניתנת להשגה.
פשוט שמחנו לראות את הבאונטי של אייס עולה.
ואייס שמח לראות אותנו שמחים.
עם זאת, רק אייס יודע מדוע הוא גבוה מהרגיל.
לא הצוות, לא אלה שרודפים את אייס, ולא אנשי חיל הים שנמצאים בסביבה.
כנראה שאיש אינו יודע.
אייס חזק, כמובן. הוא אפילו משתמש פרי שטן.
והוא הטביע במהירות פיראטים ידועי שם בזה אחר זה. חיל הים לא יכול היה לתפוס אותו. זה היה רק טבעי שהם יחששו ממנו.
אבל האם כל אלה היו הסיבות היחידות שלאייס היה כזה באונטי?
מה בדיוק היה המניע להעניק לאייס באונטי גבוה יותר מאשר אנשים שעשו דברים גרועים ממנו והיה להם יותר ותק מאיתנו?
זה היה המקור לכך. לא יכולתי שלא להרגיש רע בגלל החשאיות הזו.
לא יכולתי להאמין לזה אחרי ששטתי עם אייס כל כך הרבה זמן.
אייס כנראה ידע את האמת.
─ רוג'ר.
כשאני מסתכל על כרזת המבוקשים של אייס, אני נזכר בשם הזה.
עם זאת, אייס כנראה לא רוצה, ואסור לו, להודות בכך.
אפילו אם לא ניתן היה לראות זאת, לא יכולתי שלא להבחין בצל הקיום ההוא שרובץ עליו. אף על פי כן אייס חתם את פיו, כך שלא הייתה לי ברירה אלא להעמיד פנים שגם אני לא שם לב לזה.
"אה, טוב, אני מניח שכשאוהבים אותך זה עדיף מאשר כששונאים אותך ואז לשנוא אותם בחזרה…" אמרתי כדי להקל מעט על מצב רוחו העגום.
"אפילו הממזר ההוא עם הזקן העבות…" עצרתי את הדברים שאמרתי בלי לחשוב.
בדידות הופיעה בעיניו כשהשפיל את מבטו אל הכוס שלו, כמו במעמקים האפלים של קרקעית הים.
הוא לא היה שיכור.
"אייס…" היססתי, פותח את פי לומר דבר מה ─
"מיאו!" יילל קוטאצו.
ההוללות הרועשת של הצוות נעצרה בבת אחת והספינה נעשתה שקטה. כולם עקבו אחר מבטו של קוטאצו אל המרחק כשהוא נעץ את מבטו ונהם. קוטאצו הסתכל לכיוון הערפל הסמיך שלתוכו נעלמה אוניית ציידי הראשים. כשהסתכלנו לשם, יכולנו לראות צללית של ספינה יחידה מופיעה מתוך הערפל.
"מה לעזאזל?… הם חוזרים לסיבוב נוסף?" שאל אייס. אבל הייתה שם יותר מצללית של ספינה אחת בלבד.
מתוך הערפל, הופיעו והתגלו אינספור ספינות. זה היה צי…
"חיל הים?!"
סמל השחף חמק ויצא מתוך הערפל.
הוא צויר על המפרשים. זה היה אחד הסמלים ששום פיראט בעולם הזה לא רצה לראות.
מתחתיו, כתובה באותיות ענקיות בהחלט, הופיעה המילה "MARINE". ואכן, הספינות שהופיעו היו ספינות של חיל הים. הצי המסודר בשורה עורפית אחידה התקדם לעברנו.
"זו הספינה של מסמר. מישהו מסוכן מצא אותנו."
סקאל הצביע על הספינה המובילה.
"יש שמועות שהמסמר הוא סגן משנה ממש חזק."
"זה כינוי, מה? הוא היה קודם נגר ספינות או משהו?…"
בעודי מאזין לשיחתם של סקאל ואייס, חילקתי פקודות לשאר הצוות.
"פתחו מרחק!"
ספינת קרב אחת זינקה לפני האחרות. כשהן נעו יחד, נוצר מרווח המוקף בספינות האחרות. ספינת הקרב כבר נכנסה אל המרווח במערך כשהיא פותחת מרחק אט אט משני הצדדים. אבל היא לא הייתה צריכה לעשות זאת.
"יש אזור שוניות בקרבת מקום. נראה שאם לא נשנה מסלול, ניכנס אליו. מהירות מלאה ישר קדימה! סנסיי, מפות הים!" נתתי הוראות למיהאר, שהיה כרגיל בספרייה. בעודי נזהר מספינת הקרב שעוקבת ממש מאחורינו, נשארתי על הסיפון וצעדתי הלוך ושוב כדי לשמור את הספינה במסלול.
ואז ─
"איזו ספינה נחמדה," אמר קול שלא הכרתי ממש לצדי.
זה היה קול של אישה צעירה. הסתובבתי במהירות, על הסיפון עמדה חיילת יחידה.
וזו לא הייתה סתם חיילת. היא לבשה מעיל לבן המתנופף כמו גלימה עם האותיות 正義 (צדק) מודפסות על גבו. מעיל כזה לובשים רק אנשי חיל הים שאפשר לקרוא להם קצינים.
"מתי לעזאזל היא?!…"
מאיפה היא קפצה, קצינת חיל הים הבודדה הזו שעלתה על הסיפון שלנו?
"מצטערת לומר זאת, אבל המסע שלכם מסתיים כאן."
היא הושיטה יד לחרב התלויה על מותניה. על גב ידה הייתה צלקת כווייה איומה.
יריית אקדח ─
"המפף."
צלצול מתכתי. משועשעת, היא נחרה בבוז.
מבלי לשנות את הבעתה, היא שלפה את חרבה.
"אוי, היא חסמה את זה…" אמר מיהאר משום מקום אחרי רגע של שקט. הכל קרה ברגע. האישה הזאת חסמה את יריית הצלפים של מיהאר בחרבה השלופה.
"איזו מפלצת…"
באופן לא מודע צעדתי צעד אחורה.
"אדון אייס, זאת מסמר!!!" צרח סקאל לאחר שהפנה את מבטו בגלל יריית האקדח, והבחין בנוכחותה.
"הא? הייתי בטוח שמדובר באיזה נגר ותיק ומיומן שרודף אחרינו. למה קוראים לה 'מסמר'?"
"כי אומרים שהיא משאירה את הטרף שלה מלא חורים מדויקים כמו מכת פטיש במסמר."
"אז זה הקטע שלה." אייס אמר שצעד קדימה, בלי אפילו רעד קל ביותר של פחד.
אייס היה רגוע ושקול. אבל כך גם היא.
בלי להניד עפעף, היא נעצה באייס מבט ישיר בעיניים בעלות רצון ברזל.
"אני סגן-משנה איסוקה. אתה אייס אגרוף האש, נכון?" היא הציגה את עצמה בקול חזק. ואז כיוונה את חרבה אל אייס. "אתה עצור."
"את…" אייס הביט בה בפנים רציניות באופן נדיר. "יש לך שם של ציפור*, הא?"
*הערת תרגום: איסוקה ביפנית נשמע כמו מין של ציפור – צלוב-מקור מצוי.
לרגע, האוויר סביבם דמם ─ או לפחות ההרגשה הייתה כאילו זה קרה.
הערתו של אייס לא התאימה לאווירה המתוחה. אולם הקצינה, איסוקה, לא הניעה אף שריר. חרבה נשארה מכוונת בשקט אל אייס.
"את באמת יכולה לחתוך אותי עם זה?" אייס שאל, מחייך כמו ילד שובב. ואז, נראה שגופו הבזיק כמו תעתוע. ההבזק היה ההכנה שלו להפוך מיד ללהבות.
כל גופו יכול היה להפוך ללהבות. זה היה הכוח שאייס קיבל מהמרה מרה נו מי.
"כרצונך, אני אנקב אותך עד שתתמלא חורים!"
איסוקה נעה עוד לפני שסיימה לדבר. במהירות שלא יכולתי לעקוב אחריה היא הכתה בלהב הדק שלה.
"אווה?!"
יכול להיות שזה קרה מפני שהיה יותר מדי כוח מאחורי החרב שלה, אך למרות שאייס הפך ללהבות הוא עדיין נדחף על ידה לאחור.
"קפטן אייס!"
"חבר'ה, תעזרו לקפטן!"
למרות שהצוות הקיף אותה מיד, איסוקה עדיין הניעה את חרבה בחופשיות. זה היה כאילו הקיף אותה קיר בלתי נראה ללא מרווחים בשום כיוון. נראה שאפילו רק צעד אחד קרוב יותר, ובהבזק של קצה החרב שלה נהייה כולנו מלאים חורים.
איסוקה מסמר. לא משנה איך מסתכלים על זה, נראה שהיא מצדיקה את שמה.
"אייס, אל תברח! תפסיק את ההתנגדות חסרת התועלת ובוא בשקט!" איסוקה השתלחה באייס בקול קשוח.
"אז אם ההתנגדות לא חסרת תועלת זה בסדר, נכון?" שאל אייס בנימה קלילה, למרות שנדחף לאחור על ידי חרבה של איסוקה.
השניים האלה היו ממש הפכים.
וכאן הבחנתי פתאום שיש משהו מוזר בטקטיקה של איסוקה.
איסוקה הייתה אדם אחד. אנחנו היינו רבים. לשני הצדדים היה גבול לכוחם הפיזי. עם הטקטיקה של איסוקה, בכל מקרה זה ללא ספק יהיה ההפסד שלה. למרות זאת, מדוע האישה הזו עלתה על הספינה שלנו ללא גיבוי? למרות כל הכפופים שהיא הביאה איתה, היא עלתה לספינה שלנו לבד. בהנחה זו, אם היא פשוט ניסתה להרוויח זמן ─
כאשר הסתכלתי סביב, שמתי לב שהיעד של הספינה שלנו כבר היה מוקף בספינות קרב. חשבתי שאנחנו משיגים אותם, אבל האמת היא שהם הקיפו אותנו בהתמדה.
─ היא השתמשה בעצמה כפיתיון!
היא עלתה על ספינת אויב לגמרי לבדה בכדי לפתוח מרחק.
למרות סלידתי, הקדשתי לזה את מלוא תשומת ליבי מכיוון שלא הייתה לנו ברירה אלא להתמודד עם הפעולות הללו. אם פרץ קרב בספינה, באופן בלתי נמנע ההיגוי של הספינה נזנח. ואם ספינות קרב אחרות משלימות את הפער הזה…
כשחושבים על זה, כשרק ספינה אחת עוקבת בדיוק מאחורינו, אולי התוכנית הייתה להפנות את תשומת ליבנו רק לאחור.
"עכשיו זה נגמר."
איסוקה הדפה שוב את קצה החרב שלה אל אייס. אף על פי כן ─
"אווההההה!"
יכולנו לשמוע צרחות מחוץ לספינה שלנו. כמובן, הן לא הגיעו מהספינה שלנו, של פיראטי ספייד, אלא מספינות הקרב שמסביב.
"טוב, תראו תראו, נראה שהספקנו בזמן…"
משהו בליבי נרגע. באותו הרגע הגענו למקום שאליו היו מועדות פנינו.
"לא שמתם לב לסלעים סביב תחתית הספינה במרדף המשוגע שלכם?" אמרתי ופניתי להביט בספינות הקרב. אחת מספינות הקרב שהקיפו את הספינה שלנו נטתה באופן ניכר לצד אחד.
זה היה אזור של שוניות.
אם נכנסתם לאזור כזה מבלי לשים לב, הגלים יכו את ספינתכם בסלעים ולא תוכלו לנווט. אם מזלכם רע, ייפתח חור בתחתית הספינה ותטבעו. נראה שזה מה שקרה לספינת הקרב שלפני.
מלכתחילה היה ברור שמטרתם הייתה להקיף אותנו באוניות הקרב. מעולם לא חשבתי שהקצינה המפקדת תעלה על הספינה שלנו בעצמה ותילחם בנו, אבל העניין הוא שגם אם הם רצו להקיף אותנו, ההימור הכי טוב שלנו היה לגרום למצב שבו הם פשוט לא יוכלו לעשות זאת. בגלל זה בחרתי במקום הזה כמטרה שלנו. חשבתי שנמלט מהם מבלי שיקיפו אותנו אם נצליח לחמוק דרך הפרצה שבאזור השוניות.
הם הגבירו את מהירותם, ובעוצמה כזאת, הם ככל הנראה נתקעו בסלעים החדים. הנזק שנגרם לספינת הקרב נראה חמור. בעת שצפיתי, הנטייה שלה הלכה והחמירה.
אנשים וחביות נפלו מהספינה הנוטה.
הגלים באזור השוניות היו סוערים. בגלל כל הסלעים, הגלים נשברו זה על זה באופן אקראי.
בנוסף, הסלעים שטופי הגלים כולם היו חדים, כך שאם מסתערים בחוסר זהירות, לא יוצאים משם ללא פגע.
"באמת שהיה עדיף לכם אם הייתם שמים לב לסלעים ומפסיקים לרדוף אחרינו…"
חיילי חיל הים שנפלו היו נתונים לחסדי הגלים. מקום כזה הוא קשה אפילו לשחיינים טובים.
בזאת, איסוקה הכניסה את חרבה לנדן וצעדה אל דופן הספינה.
"מה זה? את בורחת?"
"אידיוט, אני הולכת להציל אותם!" השיבה איסוקה לטיפשותו של אייס.
באומרה זאת, היא קפצה בלי היסוס אל בין הגלים הלבנים המקציפים.
נשענו מעל המעקה וצפינו בהתקדמות שלה.
איסוקה שחתה, אפילו לא מתרגשת מהגלים הפראיים. ואז היא הושיטה את ידה אל פקודיה הטובעים. היא עזרה להם להיצמד לחביות וללוחות צפים.
"איזו אישה מדהימה."
סקאל שרק בהתפעלות.
אבל הגלים חסרי הרחמים היו חזקים. אפילו איסוקה הייתה נתונה לחסדי הגלים העזים. אינספור גלים שטפו מעל לראשה. מכיוון שהיא חילקה כל דבר צף כסיוע לכל פקודיה, עד מהרה לא נשאר דבר עבורה.
אייס נעץ מבט בדמותה של איסוקה. ואז ─
הוא השליך אליה בשקט גלגל הצלה.
בעיניים עיקשות, היא נעצה מבט בספינת פיראטי ספייד, באייס.
"למה הצלת אותי?!" היא צעקה בקול רם עד כדי גיחוך.
"מי יודע," השיב אייס בפסקנות, והפנה לה עורף.
"אגרוף האש! אני בהחלט אעצור אותך בפעם הבאה! אגרום לך להתחרט על שהצלת אותי!"
הספינה שלנו המשיכה קדימה בזמן ששמענו את איסוקה צועקת.
"היא אדם טוב…" לחש אייס כשעברנו בחזרה מסביב לאזור השוניות.
קצינה מפקדת שהעדיפה ללא היסוס להציל את פקודיה בעצמה.
אם חושבים על זה כך, אני מניח שהיא הייתה "אדם טוב" בדיוק כמו שאייס אמר. תוכנית הקרב שלה הייתה לעלות על ספינת אויב לגמרי לבדה ולהרוויח זמן, לא רק מפני שהיא הייתה החזקה ביותר, אלא אולי מפני שזה סוג האדם שהיא הייתה.
עם זאת ─
"רק מלחשוב על איך האישה המפחידה הזאת תרדוף אחרינו מעכשיו, בא לי לבכות…" אמרתי באנחה.
"אבל זה עדיף על ההוא עם הזקן העבות, לא?"
"טוב, אני מניח שכן… פשוט הוא רודף אחרינו כבר כל כך הרבה זמן…"
בזאת, אייס ואני הבטנו זה בזה וצחקנו.
"טוב, מה דעתכם להמשיך את המסיבה? הרימו כוסית!"
לשמע הפקודה האחת הזו של אייס, המסיבה התחדשה.