וואן פיס פרק 1145 מתורגם לעברית!

שלום וברכה, אני מסכים איתך לגבי המעלות של קריאת מנגה, באמת זה נותן יותר זכוכית מגדלת על הפרטים הקטנים של העלילה, ולעמקנים יש בכך מעלה (ממש לא לכל קוראי המנגה), זה נותן את הסיפור בפורמט יותר מתבונן. הייתי שם תקופה ארוכה, והיה בכך חוויה וואן פיסית מדהימה, אבל אחרי כל זה. . . חווית האנימה צנחה בעשרות קומות ממה שהיה טרם קראתי המנגה.
אין תחליף לצפייה באנימה, כלומר אם אני שקוע בפרק טוב באנימה – אני יכול כל הערב להתרגש מפיצוצי הדופמין ושבירת העלילה והוקרה לגיבורי הפרק. במנגה, היה לי חיוך ריגעי בשעת הקריאה אבל האפקט הרבה פחות. על פי רוב. נכון שיש מקרים שבהם אלו שקראו את המנגה לפעמים מתבאסים מהתוצר של האנימה כי הוא לא כפי שציפו שיהיה בדמיונם המנגתי, אבל זו רק ראייה ניצחת לכמה המנגה פוגמת בצפייה הראשונית של האנימה.
ובדרך כלל, אני מרגיש זאת בחוש, צפייה ראשונית בפרק אנימה מתעלה בהרבה על קריאת צ'אפטר ראשונית. אולם מאידך גיסא, צפייה חוזרת באנימה – אינה שווה הרבה (חוץ מהתבוננות אסתטי חסרת סקרנות עלילתית, על בואו נראה איך הם הצליחו לעשות את זה; במקרה שלך, אתה מרבה לנתח את הפרקים מנקודת מבט לוגית-תסריטאית והפקתית איזה אומן עשה איזו סצנה ואיזה ציור, אבל לדעתי מרוב ניתוח יכולה להיאבד החוויה האינטואיבית והפשוטה של המעריץ וואן פיס שפשוט מתבונן בתנועה העלילתית למרגלות הניגונים, קולות הדמויות והצבעים).

לסיכום, הטיעון: שלחוויה הראשונית באנימה אין תחליף, וקריאת מנגה פוגמת בה. ולדעתי למרות כל מעלותיה היא לא שווה לאבד בעבורה את חווית הבכורה בפרק האסתטי. 
אני אישית חושב שיסוד המחלוקת העיקרי והאמיתי הוא – סבלנות (כי גם באנימה אפשר לנתח הכל לאחר זמן).