וואן פיס פרק 1156 מתורגם לעברית!

הפרק בויים על-ידי סגן הבמאי הראשי וואטארו מאצומי (Wataru Matsumi) מהסטוריבורד של עצמו, והוא עשה עבודה יוצאת מן הכלל לאורך כל הפרק – דבר ששימח אותי במיוחד כי הפרק האחרון שלו, 1137, היה מעט מאכזב בעיניי. ההחלטה לפתוח את הפרק עם חידוש לסצנות רלוונטיות מליטל גארדן הייתה גאונית ולא הרגישה לרגע כאילו היא נעשית במטרה למרוח את הזמן בגלל כמה שהפלאשבאקים התאימו והיו קצרים, המעברים החלקים מהעבר להווה עשו עבודה נפלאה בהדגשת כמה שההגעה לאלבאף מהווה סגירת מעגל לצוות בכלל ולאוסופ בפרט, וההתאמה של התאורה והצבעים לאווירה של הסצנות (צבעים חיוורים וקודרים להתעללות של שאנקס בבארטו, שימוש בתאורת הלפידים הקלאסית של החדר של טיץ' לצביעת הסצנה שלו זועם על פיזארו באדום מאיים…) הייתה לא פחות מנפלאה. תוסיפו לכול אלה את הפרטים שמראים את הבנתו המצוינת של מאצומי בסיפור, כמו הרפרנס הישיר בסצנה של אוימו וקאשי מוצאים את דורי וברוגי לפאנל שלהם נלחמים מסיפור השער של כולם בעולם מגלים על הבאונטי החדש של לופי, או את התוספת של ברוק שר לכולם את השיר שלו מלפני שהצוות צלל לאי אנשי הדג (שגם שותלת את השיר בזיכרון שלנו לקראת הסצנה של גונקו מאזינה לו בהמשך – אני לא יכול לתאר במילים עד כמה זה גאוני), והתוצאה היא פרק נפלא שבקלילות מזכיר לנו כצופים למה וכמה אנחנו אוהבים את כל הדמויות האלה רגע לפני שמתחילים את המסע שלהם באי חדש החל מהשבוע הבא.
גם האיור בפרק היה מצוין, הודות לעבודתם של 4 במאיי אנימציה נהדרים: הירוטו סאיטו (Hiroto Saitō), שעבד על כל החלק של כובעי הקש בתחילת הפרק ואפיין אותו באיור המעוגל והמופשט שלו שמלא בחן ילדותי (מתאים בול לחלק הזה של הפרק); שין קאשיוואגומה (Shin Kashiwaguma), שעבד על החלק של בארטו ושאנקס והלביש אותו בסגנון האיור הייחודי והסופר מושפע ממאסאמי מורי (מעצב הדמויות של "מכתב הערצה") שלו; מאסאיוקי סאטו (Masayuki Satō, מעצב הדמויות ובמאי האנימציה הראשי של על הסרטים האחרונים), שאני חושב שהיה אחראי לחלק שבאי הכוורת עם פיראטי בלאקבירד וסיפק לו תיקוני איור מפורטים ואיכותיים כמצופה ממנו; ומידורי מאטסודה (Midori Matsuda, מעצבת הדמויות של האנימה מאז תחילת וואנו), שממשיכה להראות עם הזמן התפתחות אומנותית בכיוון של סגנון האיור היותר מופשט, ואני מאמין שהייתה אחראית לסצנת הסיום עם היעלמות הסאני ולסצנה שלאחר הקרדיטים בסוף. ביחד, ארבעתם יצרו לכול חלק מהפרק נראות אסתטית שונה זה מזה, אך כולם שמרו על עקביות באיכות האיור ועשו עבודה מצוינת בסגנונות האישיים שלהם, כך שאני מאוד מסופק גם מבימוי האנימציה לאורך הפרק.
כמובן, אי אפשר שלא להתייחס לעדכון המשמעותי של אפקטי הקול של הסדרה עם הגעתו של מעצב הסאונד החדש נאופומי ג'ינבו (Naofumi Jinbo), וגם במקרה הזה יש לי רק דברים טובים להגיד: עיצוב הסאונד שלו מפגין כבוד לעבודתו של מעצב הסאונד הקודם שליווה את הסדרה מהפרק הראשון שלה ועד סוף אגהד בכך שהוא לא זורק את אותם האפקטים, אלא פשוט משתמש בהם בצורה יותר מחושבת ונעימה לאוזן שעושה פלאים לחיזוק הסצנות המשמעותיות לאורך הפרק, ובתור אחד המעטים שלא שנאו את ה- SFX של האנימה עד עכשיו, אני ממש שמח שהוא בחר בגישה הזאת.
תוסיפו מעל לכול מה שציינתי פה את מעברוני הפרסומות החדשים בבימויה של סאקורה יושיקאווה (Sakura Yoshikawa), שגם מסמלים את חזרתם של מעברוני פרסומות משתנים מפרק לפרק (דבר שחלמתי עליו מהרגע שארק וואנו התחיל) וגם כוללים רפרנס סופר חמוד לאחד הפאנלים מסצנת הפרידה של לופי ושאנקס בצ'אפטר 1, ומה שמתקבל הוא הדובדבן שבקצפת של פרק מופתי ומהנה בטירוף שעושה אותי ממש נרגש לקראת תכנים עתידיים של הארק.

כאמור, האנימציה של הפרק פשוט מפוצצת בתנועה מלאת חיים, אבל ההיילייט האהוב עליי ביותר הוא כנראה סצנת ההטבעה של הצוות של בארטו, בביצועו של זהיגואנג ליו (Zhiguang Liu). ליו, שמתחילת אלבאף קודם לתפקיד סגן מעצב הדמויות החדש של האנימה, הוא אחד האמנים האהובים עליי אישית בצוות, בעיקר בשל האיור התלת-מימדי במיוחד שלו שמייד בלט לי לעין ברגע שהסצנה התחילה (הערכה רבה לקאשיוואגומה שהשאיר את הציורים שלו כפי שהם, אגב). מבחינת האנימציה עצמה זו חד-משמעית לא עבודתו הטובה ביותר של ליו בסדרה, אבל האפקטים המיוחדים שהוא צייר פה נראים נהדר והוסיפו רבות לסצנה, אז עדיין מאוד אהבתי את מה שהוא עשה.