וואן פיס צ'אפטר 1055 מתורגם לעברית!

נתחיל עם הכריכה של ג׳אמפ כמובן, שנראית מאוד מגניבה ומיוחדת – שונה לגמרי מהכריכות הרגילות שלהם. אהבתי, למרות שאני חושב שאולי היה יותר הגיוני לשים אותה בשבוע הבא – שבו יוצא הסרט.
בנוגע לסיפור המקור של עידן חדש, אני לא ממש הבנתי מה הקטע הזה שצעקו לה בדן דן מושי, אבל אולי זה יהיה ברור יותר אחרי הסרט או הפילרים של רד שמגיעים בקרוב. אגב, במסר של אודה, הוא מדבר על הריאיון שלו עם גושו אאויאמה, המנגקה של Detective Conan – ריאיון שבדיוק סיימתי לתרגם (20 עמודים מלאים בוורד, זה ריאיון ארוך חחחחח).
אז מתחילים את הצ׳אפטר עם הקרב נגד ריוקוגיו, שמתפתח מאוד לרעה. ראיזו מנסה לשחרר מהמגילות שלו אש כדיי לשרוף את ריוקוגיו (הוא ממש הופך לאווטאר עם המגילות האלה), אבל ריוקוגיו חושף שיש לו חסינות לאש. בכנות, אני שמח שאודה הראה את זה, כי המון אנשים דיברו על זה שריוקוגיו כנראה חלש מול דמויות כמו סאבו או אקאינו בגלל כוחות האש שלהם, וזה נראה לי ממש הזוי לחשוב שמישהו ברמה של אדמירל לא יתמודד עם חולשה כזאת ברורה. זה כמו שאקאינו ניצח את אאוקיג׳י למרות שהפרי של אאוקיג׳י הוא פרי ההקפאה (לא קרח, הקפאה), אז טכנית הוא יכל להתמודד נהדר עם המגמה שלו. ריוקוגיו תופס את כולם, ומתחיל לייבש אותם (מאוד דאגתי בשלב הזה, חייב להגיד).
משם אנחנו עוברים באמצע האקשן לסוקיאקי ורובין, ועכשיו גם לואו, שיורדים אל פונגליף הדרך של וואנו. הקטע של רובין מתלוננת שהשיגור של לואו הוא לא הוגן היה מאוד מצחיק, אבל משם אנחנו ממשיכים לגילוי ענק – וואנו הקדומה, שכיום היא תת-ימית, והנוכחות של פונגליף הדרך, ופלוטון, בה. כל הסיפור הזה שאנחנו מגלים מסוקיאקי הוא ענק, ולמרות שלא ציפיתי בכלל לקטע של וואנו תת-ימית, חייב לציין שכן ניחשתי שיש משהו עם פתיחת הגבולות פיזית. הקטע הזה שהגורוסיי פשוט אמרו ״טוב, הם לא פתחו את הגבולות, אי אפשר לפלוש״ היה לי ממש מוזר, כי למה שזה יעצור אותם, וזה העלה לי את החשד שיש משהו יותר פיזי בפתיחת הגבולות. ואכן יש – כי פתיחת הגבולות משמע הריסת החומות שסוגרות את וואנו פיזית מהעולם (מזכיר לי קצת את מתקפת הטיטאנים), שחרור פלוטון, וחשיפת העיר העתיקה של וואנו. זה גם מסביר סופית למה מומו רצה לחכות עם זה, כי הוא ידע על הפתיחה הפיזית וידע מזונישה על ספינות הממשלה, ומאשר כי הגורוסיי גם לחלוטין מודעים לסוד הזה. בנוסף, זה ככול הנראה אומר שזונישה היה זה שנועד לפרוץ את גבולות וואנו, ולכן הוא הלך משם כשמומו החליט לדחות את מועד הביצוע של זה, ועם נלך עם תיאוריה שנחשפתי עליה בצ׳אט הטלגרם של נקאמה (שהוא מאוד מגניב ומאוד שווה להיכנס אליו), מעלה את האפשרות שכול נשק עתיק הוא מפלצת גדולה כלשהי, ספינה, והאדם ששולט בה. במקרה של פוסידון, המפלצת היא מלכי הים, הספינה היא נוח (ככה קראו לה, נכון?), וה״אדם״ היא שיראהושי. במקרה של פלוטון, המפלצת היא פילי הענק מהגזע של זונישה, הספינה היא ספינת הקרב פלוטון שלכודה בוואנו, והאדם הוא מומו. במקרה של אורנוס… לא ידוע כלום כרגע.
אנחנו חוזרים לקרב לייד בירת הפרחים, שבו מומו, ברגע של פרץ רגשות כמו עם יצירת ענני האש בצ׳אפטר 1049, מצליח להשתמש ב- BORO BREATH על אמת, ומתחיל להספיםםםםםםם כמו פסיכופת. ריוקוגיו מאוד מתעצבן על מומו, אבל אז… מילה אחת: שאנקס. וואו, וואו, וואו. אודה, מה אתה עושה לי… אני פיזית החזקתי את עצמי (וכשאני אומר פיזית, אני מתכוון לזה) מלצעוק בהתרגשות. זה היה פשוט רגע מדהים, אני הייתי פשוט מזה. העובדה ששאנקס עשה לאדמירל בולי מקילומטרים זה פשוט… וואו. ועוד אנשים אומרים שהאדמירלים שווים ליונקו, לול. אגב, אני היחיד שהתנגן לו The Very Very Very Strongest בראש כשקראתי את זה? זה פשוט כל-כך מתאים, גם בגלל השם וגם בגלל המוזיקה עצמה. כשהאנימה תגיע לזה (עוד שנה וחצי-שנתיים T_T), הם חייבים להשתמש ב- OST הזה. אגב נוסף, למישהו יש מושג מה זה הפאנל עפ הציור המושחר הקטע הזה לפני שרואים את הפרצוף הכועס של שאנקס? יש שם משהו שמזכיר את השיער של אוטה, אבל היא דמות פילר, אז לא נראה לי שזאת היא, ולא הצלחתי לחשוב על רעיון אחר. אשמח לרעיונות, אם יש.
ועכשיו אנחנו מגיעים לסוף הצ׳אפטר, שבו מתגלה כי כל משתמשי ההאקי בצוות ידעו על הקרב שהתרחש מחוץ לבירה (באמת איך לא חשבנו על זה שזה לא הגיוני שהנדנים הרגישו את הנוכחות שלו וכובעי הקש לא?), ואודה סוגר בצורה גאונית ומרגשת של ארבעתם יושבים וצופים בקרב בהתרשמות ממומו, יחד עם התרגשות של לופי מההאקי, שאני לא בטוח אם היא בגלל שהוא הבין שזה שאנקס, או פשוט בגלל שזה הזכיר לו את שאנקס אבל הוא לא עשה 1+1. בכול אופן, סוף מושלם לצ׳אפטר אגדי.