נובל A (אייס) כרך 2 – פרק שלישי

נכתב על ידי: טאצויה האמאזאקי.‏
עיצוב תמונת שער: אייצ'ירו אודה.‏
תרגום לאנגלית על ידי: VIZ
תרגום לעברית: יסמין.
עריכה לשונית: תדהר‏.

פרק 3

-1-

 

שירוהיגה… האדם היחיד שמסוגל להתחרות ברוג'ר, מלך הפיראטים,  הוא מפלצת אגדית!
אין ספק שהוא האיש החזק ביותר בעולם!
האדם הקרוב ביותר לוואן פיס!
פיסות המידע שסקאל אסף על אדוארד ניוגייט, המכונה שירוהיגה, הגיעו ממקורות רבים, אבל כולן הסתכמו באותו הדבר.
"לא משנה מה אתה עושה, אל תתעסק עם שירוהיגה".
"החזק בעולם." מלמל לעצמו אייס.
היה קשה להגיד מה הפך אותך לחזק ביותר. זו לא תחרות שאפשר להכריע בה בקלות כמו תחרות ריצה, או היאבקות, או ציונים בבית הספר.
לפי סקאל, האובססיבי לענייני פיראטים, אם מדברים במונחים של כוח פיזי ואם מדובר בקרבות של אחד על אחד, כנראה שדווקא קאידו היה החזק ביותר.
כשיושבים ושותים ומספרים סיפורים, ובמהלך השיחה פתאום עולה הסוגיה הזאת, ברוב המקרים מגיעים למסקנה שקאידו הוא "היצור הכי חזק שחי כיום", שלביג מאם יש את "המשפחה הכי חזקה בעולם", ושזהותו הקיומית של אדוארד ניוגייט זוכה להגדרה "הפיראט החזק ביותר בעולם."
"שירוהיגה עלול להיות ממש מפחיד, במקרה בו שוברים את הקוד. בעולם הפיראטים, משמעותו של ה"קוד" היא טקס הרמת הכוסית. שירוהיגה לא ינוח אם אחד מצאצאיו – אלה שהרימו איתו כוסית – יהרג.
"לעולם לא." סקאל הזהיר את אייס בהתחשבות.
"ובכן, כמובן. מי לא יכעס אם יפגעו באחד מחבריו? זה נכון גם לגבי ארבעת היונקו האחרים, וגם לגביי."
"זה נכון," הודה דיוס, "אבל יש רמות שונות בעניין הזה. כשפוגעים באחד מחברי הצוות שלך, האם אתה כועס בשבילם? או כועס על כך שפגעו בכבודך? או שאתה עושה רק עושה את עצמך כדי לחזק את הקשר המשפחתי בצוות?"
"מה מהם אתה חושב שנכון במקרה של שירוהיגה, דיוס?"
"לפי מה שסקאל אומר, קאידו יותר מסוכן בקרבות אחד על אחד, את ביג מאם יותר מעניין הצד העסקי, את אדום השיער קצת קשה לי לסווג בהסתמך על מה שיצא לי לראות ממנו, אבל אני מניח ששירוהיגה הוא יותר הטיפוס של הפיראט הקלאסי."
"הצוות שלו רק הולך ומתרחב. ברגע שפיראט שלא קשור אליו חודר לשטח שלו, הוא שולח אליו את אחד ממפקדי המחלקות שלו. אם הם הם מצייתים לו, נפלא. אם לא, התשובה פשוטה במקרה הזה." אמר סקאל
וקפץ את אגרופו כדי להמחיש את כוונתו.
השין סקאי היה מחולק בין ארבעת היונקו, אבל עדיין היו פיראטים, כולל טירונים צעירים ומבטיחים כמו אייס, שלא היו מרוצים מהסידור הזה. בשלב מסוים הפיראטים האלה היו צריכים לבחור: להצטרף לאחד היונקו בשביל לקבל את הגנתו, להיות מושמדים כליל, או להצליח להשיג פיסת טריטוריה עבור עצמם. ככה זה עובד בים.
"אז בואו ניגש לעניין. לאחרונה שרר קצת אי סדר בשטחים של שירוהיגה." הסביר סקאל כשהוא פתח את המפה והניח עליה כלי שחמט. המלך הלבן סימל את שירוהיגה, ושאר הכלים הלבנים, שייצגו את מפקדי המחלקות שלו, ניצבו סביבו.
"דומא האביר הבוהמי, פיראטי AO, ועוד כמה צוותי פיראטים מנסים לפלוש לטריטוריה של שירוהיגה בימינו. זה לא שהם עובדים יחד, פשוט כולם התחילו לתקוף באותו הזמן. כשמתחילים לחפור בסיפורי הרקע שלהם, אפשר למצוא שם גם התערבות מצידם של היונקו האחרים מאחורי הקלעים. בכל מקרה, מפקדי המחלקות של שירוהיגה מפצלים כרגע את כוחם כדי להתמודד עם האיומים האלה."
הוא הציב על המפה גם את כלי השחמט השחורים, כשמאחוריהם ניצב המלך השחור, והתחיל להזיז את הכלים הלבנים לכיוון הכלים השחורים.

״וזה אומר שבימינו אין למלך הלבן הרבה שומרים סביבו.”

״ארבע מהספינות בצי הראשי של שירוהיגה נמצאות במשימות כרגע. יש אפשרות שגם ספינת האם שלו, המובי דיק, עלולה להיות חסרת הגנה כרגע.״

״אם אנחנו רוצים לנסות להביס את האיש החזק בעולם, לא יכולה להיות לנו הזדמנות טובה מזאת.״ אמר אייס והרים את המלך הלבן.

עמוק בים, בדיוק מתחת לפיס אוף ספאדיל, שחה יצור דמוי אדם. הוא עקב אחרי ספינתו של אייס. למעשה הוא עקב אחריה מהרגע שהיא נכנסה לשין סקאי.

איש הדג הציץ מעל פני המים, ולאחר מכן שוב צלל למעמקים. הוא עזב את הספינה ופנה לעבר יעד לא ידוע.

 

-2-

 

האי היה מכוסה ערפל דק.

פיראטי ספייד ניווטו את ספינתם ועגנו לצידו של חוף קריר מנוקד בעצי ברוש. החיות שהסתובבו באזור נבהלו מהמבקרים הלא צפויים וברחו למקום בטוח.

״אין כאן איש.״ אמר אחד מחברי הצוות.
״הישארו ערניים, אנחנו נמצאים עכשיו בטריטוריה של שירוהיגה.״ הזהיר דיוס.

האי נראה כמו אי רגיל לגמרי. אך זה היה אחד האיים ששירוהיגה נהג לחדש בהם את האספקה. כל הפיראטים הפעילים בים חייבים מדי פעם לחדש את אספקתם בשביל לשרוד. זה כמו גלגל הצלה בשבילם. במיוחד בשביל פיראט שמפקד על צוות של אלפים.

יש אפשרות לטהר את מי הים עד שיהיו ראויים לשתייה, ואפשר לדוג דגים ויונקים ימיים – אך יש הרבה סוגי אספקה, כמו עצי הסקה לדוגמא, שאפשר להשיג אך ורק על היבשה.

למעשה אפשר לראות את כל האי בתור חווה שתפקידה לספק סחורות לפיראטים של שירוהיגה.

איפשהו באי נמצאים חקלאים, עובדים מסורים של שירוהיגה, שמגדלים ירקות, פירות וחיות משק שנועדו להאכיל את הצוות שלו.

אייס קיבל מידע שספינת האם של שירוהיגה אמורה להגיע לאי הזה בעתיד הקרוב, והוא מיהר עם הצוות שלו לעגון באחד החופים המרוחקים בו אפשר להסתתר בערפל.

״שירוהיגה באמת יגיע לכאן?״

״אל תשתפן לי עכשיו, דיוס. אם ימאס לנו לחכות לו, נוכל פשוט לנעוץ על האי הזה את הדגל שלנו.״

נקודת אספקה היא המקום האידיאלי בשביל להרחיב את הטריטוריה. ואם הם יצליחו להרגיז בכך את שירוהיגה, זה כבר יהיה גמול מספק.


"מה עם הפיס אוף ספאדיל?״

״מיהאל נשאר אחראי. נסתיר את הספינה באיזה מפרץ, ונקים שם מחנה. מי יודע כמה ימים נצטרך לחכות שם.״

היה עליהם להיזהר שהחקלאים באי לא יבחינו בהם. הם ידעו שהערפל לא יישאר לנצח.

״אני אקח איתי כמה אנשי צוות ואסרוק את האזור.״

״תזהר, אייס. יכול להיות ששירוהיגה השאיר מאחור כמה חיילים.״

״זה בסדר, אנחנו בכל מקרה מתכוננים למלחמה.״

״נו, אל תתחיל עכשיו…״

הוא היה כמו סכין שחדה מכל הצדדים. אייס תמיד היה מועד לפורענות – מהסוג של אלה שפועלים לפני שהם חושבים – אבל מאז שהם הגיעו לשין סקאי, הוא הפך לאפילו יותר נמהר ופחות זהיר מבדרך כלל. דיוס שם לב לכך. למה זה קרה?

אפשר להחשיב את נקודת ההתחלה בתור היום בו הם שרפו את דגלו של שירוהיגה באי אנשי הדג. חייבת להיות סיבה לכך. דיוס חשב שהוא – ורק הוא – יודע מהי. בתור הבן של רוג'ר, מלך הפיראטים, אייס הרגיש כאילו כל העולם מאשים אותו. הוא נאבק, ניסה להשתחרר מהשלשלאות של צל אביו. לא היה לו שום עניין בוואן פיס ושום רצון להפוך למלך הפיראטים. כשאייס סיפר על כך לשאנקס, רוב הסיכויים שהוא אמר את האמת. אייס רצה להשתחרר מהקללה של גולד רוג'ר. בשביל להצליח בכך, לא יעזור לו למצוא את הוואן פיס ולהפוך למלך. כך הוא פשוט יחזור על מעשיו של אביו.

מה הוא ישיג בכך?
איך הוא יצליח להתעלות מעל אביו? רוג'ר היה האדם הראשון שכבש את הגראנד ליין, זיעזע את יסודות העולם, והביא לשחר של עידן חדש. אבל בסופו הוא זכה למוות אומלל, להוצאה להורג בעיר לוגטאון. הוא הפיל את העול על כתפי הממשלה.
להפוך את העולם.
אולי, באיזו דרך מסתורית, המטרה של אייס הייתה סוג של מסע כיבושים. הוא רוצה להפוך לאדם שלא נשלט על ידי איש. לא על ידי חיל הים, לא על ידי ארבעת היונקו, לא על ידי הממשלה העולמית – אפילו לא על ידי הדרקונים השמימיים – אותם אלים מהלכים שמתייחסים לאדמירלים של חיל הים כאילו היו כלבי השמירה שלהם. המטרה שלו הייתה להרוס את עצם המעמד העליון שהדרקונים האלה זוכים לו.
כל מה שקיים היה האויב שלו.
ולכן שירוהיגה, הפיראט שנודע בתחרות הצמודה שלו עם מלך הפיראטים, היה הצעד הראשון במדרגות בדרך לגדולתו.
הפעולות של דיוס – לבקש מסקאל לחקור, לאסוף מידע, ולחכות להזדמנות המושלמת לשגר מתקפת פתע על הכוחות של שירוהיגה – היו אסטרטגיה צבאית מחושבת, אך לא התאימו לאינטרסים של אייס. אייס התכוון לאתגר אותם ישירות, אפילו אם הוא יצטרך להתמודד מול הכוח המלא של הצי של שירוהיגה.
אייס לקח עימו כמה מאנשיו, והתחיל לסייר על קו החוף. דיוס נתן פקודות לאחרים, והתחיל בחיפושים אחר מקום נסתר יותר, כדי לחדור עמוק יותר ליער.

בום!

נשמעה שאגה, כמו יריית תותח.

מה זה היה? תהה דיוס ועצר את נשמתו. קצת מלפניו, בתוך הערפל, נמצא המפרץ, היכן שהפיס אוף ספאדיל הייתה אמורה להסתתר….
צל ענקי הופיע בפניהם. כל הקבוצה היו בהלם. מאיפה הוא הופיע? הוא זינק בפתאומיות ממעמקי הים, למעשה. כפה ענקית הופיע מעל כתפו של אותו יצור.
״זה לא ה…״
דיוס לא הספיק לסיים את השאלה. זה היה הדגל שלהם. הדגל שהתעופף מהתורן הראשי. היצור קרע אותו ביחד עם התורן והשליך אותו כאילו הוא היה פסולת.
פיראטי ספייד התנשמו בתדהמה. לתלוש את הדגל מעל ספינת פיראטים, זוהי פעולה שוות ערך ללדרוך על פרצופם במגף. התגובה היחידה האפשרית במקרה כזה היא להחזיר מלחמה. דיוס דאג לספינה. האם מיהאל שנשאר אחראי עדיין חי?

"אתה… אתה מבין מה עשית?" נהם אייס. הוא הסתכל ישירות על האויב דרך מעטה הערפל.
"אני יכול לשאול אותך את אותה השאלה! האם אתה מבין מה עשית, ששרפת את דגלו של שירוהיגה באי אנשי הדג?" ענה בתשובה קול עמוק ומאיים.
״הו!״ צווח וואלאס, איש הדג של הצוות.
״הו? יש לכם גם איש דג? האם אתה יודע מי אני, איש צעיר?״ שאל היצור ושלח לעברם מבט מאיים מגובה עשר רגל.
״בוס!״ צייץ וואלאס. הוא היה כל כך מפוחד שלא הצליח להגיד שום דבר מעבר לזה.
״אם כך, אתה הילדון שדחה את ההצעה להפוך לאחד השיצ׳יבוקאי?״
״אני לא יודע שום דבר על השיצ׳יבוקאי, מגודל שכמוך!״ ענה אייס והאש התחילה להקיף את גופו. הערפל שאפף את האזור התפזר בן רגע, חושף אדמה חרוכה.
״המלך נפטון ממלכת ריוגו ושירוהיגה הם חברים טובים. הדגל ההוא הגן על אי אנשי הדג מפני פיראטים, ילדון. הפעולות שלך רציניות מדי בשביל להחשיב אותן בתור מתיחה ולצחוק עליהן.״
משמעות הפעולות הייתה להפוך את כל אנשי הדג לאויביך, להעליב את שירוהיגה ולגרום נזק למוניטין שלו, של אחד היונקו.
״תקשיב, בחור גדול, אני רוצה לראות את שירוהיגה הזה.״

״ומה תעשה כשתראה אותו?״

״אתה יודע.״

להבה הופיעה בידו של אייס, כדי להבהיר את האיום.

הטירון שסירב להצטרף לשיצ׳יבוקאי, ויצר קשר עם שאנקס אדום השיער, מתכוון להביס את שירוהיגה.

"טוב, אני לא יכול לתת לבוס להיפגש עם ילד מועד לפורענות וחד כסכין כמוך. אני עצמי לא שייך לפיראטים שלו, אך למרות זאת, יש לי חובה להציב בפניך התנגדות.״

״הוא אחד השיצ׳יבוקאי, אייס! זה ג׳ינביי!״ הזהירו חבריו.

כמובן שהוא היה מודע לכך. הוא היה ״הבן הבכור של הים״, אחד משבעת השיצ׳יבוקאי, שהפרס הקודם על ראשו עמד על 250 מיליון ברי.

 

ג'ינביי, הקפטן השני בתולדות פיראטי השמש, תפקד בתור סוג של גשר דיפלומטי בין הטירונים החדשים ואנשי הדג. ולבסוף הממשלה העולמית העניקה לו מעמד של שיצ׳יבוקאי.

השיצ׳יבוקאי היו אחד משלושת הכוחות הגדולים. פיראטים שזכו לקבל מהממשלה מעמד חוקי. פיראטים שצדו פיראטים. בתמורה לאחוזים מהרווחים שלהם, הם קיבלו את הזכות לבזוז מפיראטים ומארצות שלא שייכות לאיחוד הממשלות, בלי שירדפו אותם על כך.

כך שאם ג׳ינביי רצה לתקוף את פיראטי ספייד, הוא יכל לעשות זאת באופן חוקי לגמרי. הוא היה יכול להכריז שהוא התנקש באייס כנקמה על כך שהוא סירב להצעת הממשלה להצטרף אליהם, והיו מקבלים את ההסבר הזה בלי לשאול יותר מדי שאלות. אבל באותו היום ג׳ינביי עמד מולם בתור עצמו, בתור איש דג. מסיבותיו האישיות.

אנשי הדג צפו באייס מאז המפגש שלו עם אלדין באי אנשי הדג. ג׳ינביי דאג לכך שכל הזמן ילווה אותם אחד מאנשיו.

בהתחלה הוא נראה כמו סתם טירון קצת מסוכן מהרגיל, אבל פורטגאס די אייס הבהיר שבכוונתו לפלוש לטריטוריה של שירוהיגה, לכן הם החליטו לעקוב אחריו מאי אנשי הדג עד לכאן – אנשי דג מצויינים בשחיה אחרי הכל.

 

הקרב שבא לאחר מכן נמשך ארבעה ימים, וכבר נכנס לתוך הבוקר של היום החמישי.

זה היה קרב עד המוות. מאבק של חיים כנגד חיים. בו כל צד מתיש את השני עד ששניהם נופלים שדודים.

ג׳ינביי היה מומחה בקראטה אנשי הדג.

הסוד של אומנות הלחימה של ממלכת ריוגו הוא לשלוט במים. המהלומות שהם משגרים הן יותר מסתם מכות חזקות. הן שולחות את כוחן בגלים דרך המים שנמצאים בתוך הגוף החי, בתוך העצים, בקרקע, ואפילו בלחות שבאוויר.

מצד שני, לאייס היה את כוחו של פרי האש והוא היה מסוגל להפוך את כל גופו לאש. כוח של פרי לוגיה, שנראה במבט ראשון בלתי מנוצח. אך עדיין היו דרכים להתגבר עליו.

קרב עם יריב ראוי, מבין השיצ׳יבוקאי, הוא הזדמנות טובה להדגים את חולשותיו של הפרי. ועכשיו, אחרי קרב כל כך ארוך, הנשימה של אייס והלהבות שלו הלכו ונחלשו, עד כי נראה היה שאפשר לכבות אותן. הוא התמוטט ונפל על האדמה.

“הא… הא…”

“הא… הא…”

אך גם ג׳ינביי היה במצב דומה. הבגדים שלו כבר נשרפו לגמרי, וגופו היה מותש עד אובדן כוחות, כמו דג שנפל ליבשה.

כבר עברו חמישה ימים, ועדיין אף אחד מהם אפילו לא מוביל בקרב. בקצב הזה, שניהם ימותו.

לפיראטי ספייד לא הייתה ברירה מלבד לעמוד ולהסתכל בקרב שהיה הרבה מעבר ליכולותיהם. זו הייתה הזדמנות לראות עד כמה הקפטן שלהם חזק.

הם היו עדים  לטבע האמיתי של כוחותיו ויכלו לראות את יכולת הלחימה שלו בבירור. ובנוסף לכך הם הודהמו מהעוצמה, העמידות וכוח הרצון של הבן הבכור של הים, שהצליח להחזיק מעמד מול אייס, אפילו בלי כוח של פרי שטן.

אז אלה הלוחמים של השין סקאי? האם נזכה לפגוש עוד כאלה? ואפילו חזקים מהם?

״א-אני הולך לעצור אותו.״

״מה אמרת, אדון דיו?״

הם עמדו וצפו בקרב במשך ימים, והמתח הזה היה מספיק בשביל להתיש את כל הצוות. דיוס ניגש אל אייס ואל ג׳ינביי אחרי ששניהם התמוטטו. האדמה מסביבם הייתה שרופה ומלאת חורים.

״אייס, אתה חי?״ שאל דיוס, והסתכל גם על ג׳ינביי בחשדנות. ״אני לא יודע אם אתה יכול לשמוע אותי, אבל אני הולך לעזור לך עכשיו.״

״הא!״

כנראה שאייס היה רק חצי בהכרה. הוא לא יכל לזוז. לאייס היה כוח של פרי לוגיה – האם גופו אי פעם ספג כל כך הרבה נזק עד היום?

אחד מהשיצ׳יבוקאי, ואחד שסירב להיות שיצ׳יבוקאי. הקרב שלהם היה הצגה של יכולות שהשני היה צריך למצוא דרך מהירה לחסום. לו היה מדובר רק באומנויות לחימה, היה אפשר להחשיב את זה בתור קרב חלש. שני הלוחמים היו קשוחים בצורה מדהימה. בדיוק כפי שאפשר היה לצפות מג׳ינביי בתור איש דג, אבל הסיבולת העל אנושית של אייס הצליחה להתחרות בו.

״אני הולך להרים אותך, ואנחנו הולכים להסתלק מכאן.״

״דיוס…״ אייס התחיל למלמל במחאה, אבל לא היה לו מספיק כוח לגרש את חבר הצוות שלו.

״אם יש לך תלונות, אני אשמע אותן אחר כך. אני לא יכול להרשות לך למות לי עכשיו. למען
הכבוד שלך, אני פשוט אהיה כנה: בחרת ביריב הלא נכון.״ אמר דיוס הרים את אייס ועזר לו ללכת כשהוא נשען על כתפו.

״עזוב… עוד לא סיימתי להילחם… הבחור הגדול…״ מלמל אייס. אבל כשהוא הרים את ראשו, הוא, ושאר פיראטי ספייד, ראו את הדבר האחרון שהם יכלו לצפות לו.

למרות שזה היה בדיוק הדבר לו הם היו אמורים לצפות. זה היה האיש שהם באו למצוא, האיש שהם חיכו לו שם.

״אה!״ התפלא דיוס.

מעבר לערפילי הבוקר נמתח צל עצום. גדול כמו לוויתן, אבל הלוויתן הזה לא השמיע קריאות לוויתנים. ללוויתן הזה היה תורן שהתרומם מתוך גבו, והוא הפליג לחוף כספינה. ספינה עצומה בגודלה.

 

״מי הוא האיש אשר בא לקחת את ראשי? קדימה, נסה! אני אלחם בכולכם!״

שם על חרטום ספינתו, כמו צייד שעומד על גופתו של לוויתן לבן, עמד המלך של השין סקאי.

״הצוות של שירוהיגה!״

״אני יכול לטפל בהם בעצמי!״

בום! האיש חבט בקצה ספינתו עם הניצב של כלי הנשק שלו, חנית ארוכת להב בשם ״נאגינאטה״. גל הדף הדהד ברחבי האוויר.

נאגינאטה הייתה באורך של כשישה מטרים, כך שהיה נראה שהאיש מחזיק בידו תורן אוניה נוסף.

האיש החסון כפסל, האיש בשם אדוארד ניוגייט, שירוהיגה בכבודו בעצמו, נראה גבוה כמגדל.

הוא באמת נראה כמו שליט הים.

פיראטי ספייד היו המומים. הם היו משותקים מפחד – חלק מהם נפלו על ברכיהם מרוב האימה שחשו.

משב רוח חזק, גל הדף עצום של סייף רב אמן, היכה בפיראטי ספייד.

צרחות.

קולותיהם של אנשי הצוות השיבו את אייס להכרתו. הוא דחף את דיוס ועמד בעצמו. האיש במסכה מעד ונפל לאחור, ביחד עם שאר אנשי הצוות.

״רד לכאן! באתי להביס אותך!״ קרא אייס, למרות גופו המדמם והחבול. הוא נראה כמו כלב משוטט שנובח בשביל לקבל תשומת לב.

שירוהיגה הניף את חניתו פעם נוספת. ההדף העיף את אייס לעבר אנשי הצוות שלו.

״אההההההההההההה!״

״חברים… זה… חומת להבה!״

פווווווווווווום! קיר להבות הופיע מאחורי אייס.

שאגת הלהבות הפתאומית חסמה את גלי ההדף של שירוהיגה.

״קפטן!״

״קפטן אייס! מה אתה עושה?״ צעקו אנשיו מעבר לחומת הלהבות. כשקיר הלהבות חסם את דרכם, הם לא יכלו לעזור לאייס.

״תברחו, כולכם.״ צעק אייס.

שירוהיגה צפה בדממה. ולבסוף התחיל ללעוג להם: "מה, אתם משתפנים עכשיו?"
קודם הצעיר ניבל את פיו לעברם, ואחר כך הם התחילו לסגת? הענק לבן השפם היה קצת מאוכזב.
"תן לאנשיי ללכת," אמר אייס, והביט מטה לעבר שירוהיגה, "בתמורה… אני אשאר כאן עד הסוף."
אייס היה הקפטן. והקרב הזה היה משהו שאייס רצה עבור עצמו.
וכך, בפעם הראשונה, היה זה השד האגדי שירוהיגה, אדוארד ניוגייט, שגילה את צידו האנושי.
הוא צחקק, "ציפלון קטן, אתה חושב שאתה מספיק גבר בשביל להביס אותי?"
"גאאאההההההההההה!!!!"

 

בום!

 

 

 

-3-

 

בלי סאבו, ואח קטן כמוך, לא הייתי טורח להישאר בחיים.


אתם יכולים לתאר לעצמכם איך זה מרגיש? ברגע שפורטגאס די אייס נולד, החיים הפילו אותו לרצפה.

 

אם לגולד רוג'ר נולד ילד, צריך להוציא גם אותו להורג.

אף אחד לא ירצה ילד כזה בסביבה. זאת פשוט אחת העובדות העצובות של החיים.

למה שלא ניתן לכל בן אדם בעולם שיש לו טינה נגד רוג'ר, לתקוע מחט בתינוק הזה? אחר כך נעלה אותו באש, וניתן לכל העולם לצחוק עליו בזמן שהוא מת?

וכולם יגידו: מגיע לך, גיה חה חה!

 

גולד רוג'ר הוביל את עידן הפיראטים הגדול מגרדום ההוצאה להורג בעיר לוגטאון, כשרמז במילותיו האחרונות על הוואן פיס, אוצר שאמור להכיל את כל מה שיש לעולם להציע.

אך העידן הסוער הזה לא היטיב עם כולם. ממלכת ריוגו שסבלה מציידי בנות ים, היא רק דוגמא אחת לעניין. פיראטים חסרי חוק שצדדו ובזזו היוו מטרד בכל פינה בגלובוס.

למרות שבדפי ההסטוריה נרשמו גם סיפורים עוצרי נשימה על מעשי גבורה והרפתקאות בעידן הפיראטים האגדי, בשביל האנשים הפשוטים, הגעתם של פיראטים לאזורם הייתה כמו סערה או בצורת – קטסטרופה חסרת רחמים שהיכתה בעירם, גבתה קורבנות וגזלה מהם את אהוביהם.

 

"אני מקווה שמילותיו האחרונות היו: אני מצטער שנולדתי! ומצטער על כך שאני זבל!" כל מיני אנשים ירקו משפטים כאלה, או דומים. אבל לא היה הרבה קשר בין נסיבות חייו של האיש האקראי עליו הם דיברו, ומה שגולד רוג'ר באמת עשה בחייו.

לאנשים המבלים את כל חייהם בברים ומאורות הימורים ומטביעים את יגונם בשתיה, יש נטיה למצוא מישהו להאשים בכל בעיותיהם.

"את האדם שהוצא להורג על ידי הממשלה העולמית, שהוכרז בתור הפושע הנורא והשפל ביותר בהיסטוריה, צריך להפוך לעפר מתחת לרגלי האנושות."

אבל הוא היה רק פיראט. האם הוא היה ראוי ללעג שכזה, רק מפני שהוא הצליח לכבוש את הגראנד ליין ולהגיע לאי האחרון לאפטייל? אחרי שאדם מת, אפשר להגיד עליו מה שרוצים.

האם הממשלה העולמית עשו מאמץ כזה להכפיש את שמו ואת מעשיו של גולד רוג'ר, רק מפני שהוא ידע את התשובה לחידה של הוואן פיס? מפני שהוא הצליח לשלהב את רוחם של הצעירים ומילותיו פיתו אותם לצאת לים ולהפוך לפיראטים? איש לא ידע בוודאות.

אבל בכל מקרה, הציבור התמים קיבל אישור להעליב את זכרו, להאשים אותו בכל הבעיות שבעולם, ולטעון שגזר דין מוות היה תשלום הולם עבור פשעיו. ואם מישהו העז לשאת בתוכו את דמו, מגיע לו להירמס בתור חלק מהתהליך. אשתו וילדיו היו מטרות נאות במקרה שהייתה לך אבן ביד. וכל העולם חלק את ההבנה הזאת. מעשים כאלה אפילו היו ראויים לשבחים.

והכל היה מכוון על ידי הממשלה העולמית. ניתן היה להניח שעצם קיומו של גולד רוג'ר, והדבר שהוא הצליח להשיג, הם רעיונות מסוכנים שעלולים להזיק לאצילי העולם ולדרקונים השמימיים.

האנשים לא ידעו. הם שמו את חייו ללעג, אפילו בלי לדעת את שמו האמיתי.

 

גול די רוג'ר? מי זה? התכוונת אולי לגולד רוג'ר?
אם אני מכיר אותו? אתם לא יודעים מי אשם בכך שיש בימינו כל כך הרבה פיראטים בעולם?

הכל באשמתו!
הוא מישהו שמעולם לא היה אמור להיוולד. הוא החלאה הגדולה ביותר בעולם!
כאב ראש בחייו, וכאב ראש במותו. הזבל הגרוע ביותר בהיסטוריה. זה כל מה שצריך לדעת עליו.

 

בים המזרחי, בהר קורבו בזמנו, אייס היה ילד כל כך שובב ופרא אדם, שאפילו שודדי ההרים לא הצליחו להשתלט עליו. בכל פעם שהוא ירד לעיר, זה הניב תוצאות זבות דם.

 

מה עוללת בעיר, אייס?! הבריונים המקומיים משתוללים, וטוענים שילד קטן כמעט רצח אותם.
תסתמי! אם הייתי מספיק חזק, באמת הייתי רוצח אותם! את כולם!

 

אייס נעץ מבטים שיכולים לשרוף חורים לתוך כל מי ומה שעמד בדרכו. אף אחד לא ידע על הוריו של אייס. אבל מצידו הוא הרגיש, כאילו כל מי שהוא פגש אי פעם מאשים אותו רק על זה שהוא חי. האנשים רצו שכל קרובי משפחתו של רוג'ר ימותו.

בזמן שהוא בילה בלחיות מהשאריות של שודדי ההרים, הוא הרגיש שהיה עדיף להיות לבד, רעב לאוכל ולחיבה. מהרגע שהוא היה מספיק גדול כדי לחשוב בעצמו, והתחיל לחשוב לא רק על החיים, אלא גם על המוות, שנאתו של אייס העמיקה, ולא עבר יום בו הוא לא חשב על אביו.

הוא ידע שברגע שמישהו יגלה שהוא בנו של רוג'ר, אפילו חבריו הטובים ביותר ינטשו אותו מיד. אם כך, הפתרון היה פשוט: לעולם לא לנסות אפילו להתיידד עם אנשים.

בווה חה חה חהשמעתי שאתה בעייתי למדי בימינו, אייס.

זה היה גארפ, חייל בכיר בחיל הים שהשאיר את אייס אצל השודדים. הוא היה סגן אדמירל בצי שנלחם ברוג'ר בעבר, ואפשר להגיד שהשניים למדו להכיר זה את זה בדרך מוזרה. יום אחד, רוג'ר הסגיר את עצמו לצי. לאחר שהוא נעצר והוצאתו להורג נקבעה, רוג'ר גילה לגארפ את סודו: שיש לו ילד שעומד להיוולד.

הרשויות כבר פתחו בחיפושים אחר קרובי משפחה אפשריים של מלך הפיראטים. גארפ הזהיר אותו מיד: הם יוציאו להורג את האמא, וגם את התינוק, אם הוא יוולד עד אז.
אבל לטוב או לרע, רוג'ר היה מסוגל לראות את אופיים האמיתי של האנשים. ובסופו של דבר, לאחר הוצאתו להורג של רוג'ר בלוגטאון, גארפ הגן בסודיות על האישה שילדה את בנה בעיר באטרילה בסאות' בלו, אחרי הריון מופלא של 20 חודשים. אף הריון אנושי לפני זה לא התעלה מעל עשרה. ולכן, בהתחשב בתאריך מעצרו של רוג'ר, אף אחד לא חשד שיש סיכוי שהתינוק הוא בנו.

לבקשתה של האם, גארפ קרא לילד אייס, והשאיר את הילד בהשגחתה של דאדאן, מנהיגת כנופיית שודדים שהוא הכיר באיסט בלו.

מדי פעם הוא קפץ לבקר את הילד. רק גראפ, דאדאן ואייס עצמו ידעו שהוא בנו של מלך הפיראטים.

יש לך נכד, נכון, סבא? האם הואמאושר?
אתה מתכוון ללופי? הוא בסדר.

באותו יום אייס לא היה יכול אפילו לנחש שבקרוב הוא יגור עם הנכד המדובר בבקתת השודדים בהרים.

סבא.
מה?
האםהיה טוב יותר אם לא הייתי נולד?
ככל שהוא חשב על השאלה הזאת יותר ברצינות, כך היה לו קשה יותר למצוא לה תשובה.
גראפ שקל את העניין זמן מה, ולבסוף ענה:

ובכן ילדעל כך יוכל להשיב רק הזמן.

Back to top button