וואן פיס פרק 1144 מתורגם לעברית!

מגיעים עכשיו לחלק של וינסנט, ויש כל-כך הרבה מה להגיד על הסצנה המשוגעת הזאת… לצערי עוד לא ידוע מי בדיוק צייר כל קאט מהסצנה, אבל כן ידוע כי מעבר לווינסנט עצמו שכמובן עשה הרבה, עבדו עליה 5 אנימטורים צרפתים שהוא הזמין לפרק, וכי הוא נתן לכול אחד מהם לבחור את הקאטים האישיים שלו ולשחק עם הסטוריבורד כמה שהם רוצים עם חופש יצירתי מלא על-מנת להבטיח את זה שהם יהנו מהעבודה.
תחילת הסצנה היא כבר מאוד מרשימה, עם קומפוזיציות גדולות ועוצמתיות והצגה חכמה של לופי בורח בבהלה מסאטורן בדיוק לפני הגעת שאר הגורוסיי כדי ליצור תחושה של "וואו, הוא התקשה כל-כך נגד 1 ועכשיו הם 5" (וזה לא משנה שלופי שיחק עם סאטורן, האפקט של זה עדיין פועל על התת-מודע שלנו בזמן הצפייה). הקאט של לופי צועק בבהלה מכך שהם 5 מפלצות עכשיו גם מציג ציורים מאוד הומוריסטיים ויפים של לופי מהאנימטורית מתילדה ואצ'ט (Mathilde Vachet, חברה טובה מאוד של וינסנט עוד מתקופת הלימודים), אשר יוצרים ניגודיות אקסטרה עוצמתית (ומכוונת, לדבריו של וינסנט) עם השוט המבעית הזה של סאטורן שאני לא מאמין שיש מישהו חוץ מצ'אנסארד עצמו שהיה מסוגל לצייר אותו (או את הקאטים הבאים אחריו, עם האפקטים התלת-מימדיים להחריד [0 CGI למקרה שזה לא היה ברור] והסגנון שבבירור נראה שלו).
הקאט הבא, מסינדי וואנג (Cindy Wang, שזו ליטרלי העבודה המקצועית הראשונה שלה לאחר שסיימה לימודי אנימציה באוניברסיטה אגב… כן, מה לעזאזל?), הוא הסוריאליסטי ביותר בסצנה, עם הצגה מופשטת של הגורוסיי כמו מפלצות שילד יצייר בעודם מקיפים את לופי (השמש) וסוגרים עליו בצורת "מערכת שמש תת-ימית" (כי, אתם יודעים, כל הקטע שלהם עם כוכבי לכת, והעובדה שהעולם שוקע כמו שגילינו שמפלס המים בעולם עלה אחרי השמדת לולוסיה). סינדי אפילו אמרה שאלא אם כן היא פישלה בענק, הגורוסיי אמורים להקיף את לופי בהתאם לסדר של כוכבי הלכת שהם מייצגים במערכת השמש שלנו, שזה פשוט נורא מגניב.
כל החלק שלאחר-מכן חייב בעיניי להיות אנימציה של וינסנט עצמו בגלל רמת התלת-מימדיות המגוחכת של האיור ותחושת הנפח והמשקל הכול-כך מספקת שבתנועות של כל דבר על המסך. זה גם כנראה החלק האהוב עליי מהסצנה, במיוחד בשל הגיוון המדהים בשוטים שכל אחד מהגורוסיי קיבל (מציץ מהחשכה, צללית שחורה-לבנה, רגל ענקית שעוברת מעלינו…) שעזר להקנות להצגה של כל אחד מהם תחושת ייחודיות ולהבליט אותם זה מזה למרות הופעתם המשותפת. גם כותרות השמות הצבעוניות שלהם נראות כאילו הן נלקחו ישירות מתוך פרק 957 (שהיה הבכורה של וינסנט בוואן פיס, אגב), והן כל-כך יפות.
זה לא מאושר, אבל אני חושב שהחלק הבא אחר-כך בוצע על-ידי האמיל (Hamil, האנימטור הראשי של רי:זירו עונה 3 וחבר טוב מאוד של וינסנט), אשר וינסנט גרר לעבוד על הפרק בתור "נקמה על-כך שגרמת לי לעבוד על רי:זירו" (אני מנחש שזה רומז שווינסנט עשה את הסצנה ההיא שלו בלחץ זמן כי האמיל ממש רצה אותו והוא נכנע לבקשות למרות הלו"ז שלו?). גם כאן התנועה היא כמובן מאוד תלת-מימדית ומרשימה, אבל מה שאני במיוחד אוהב הוא הסטוריבורד הקלסטרופובי של וינסנט שמחזק את התחושה של הגורוסיי סוגרים על לופי בגודלם ועוצמתם האדירים – במיוחד בקאט ש"מצולם" דרך בניין שבדיוק קורס ומצמצם את השוט הצר והדחוס יותר ויותר עד שהוא מסתיר לגמרי את הדמויות בסוף. שוט גאוני במלוא מובן המילה.
את הקטע הזה של בניין מתמוטט על לופי ציירה ג'ולייט נאבארו (Juliette Navarro), והסגנון שלה נראה ככזה שלוקח את התלת-מימדיות הקפיצית של וינסנט לקיצון עם איור שמתעוות בחופשיות ליצירת תנועה שמרגישה כאילו הדמויות והעולם סביבן עשויים מג'לי קופצני. תשומת הלב לפרטים והמודעות המרחבית שהיא הפגינה בקאטים האלה הם מרשימים בטירוף.
לופי יוצא מהבניין כדי לגלות שהגורוסיי כבר הגיעו אליו, ומתחיל לתמרן ביניהם בקאט ארוך ומשוגע לגמרי שצוייר על-ידי הוגו למונייר (Hugo Lemonnier) ומתמקד מעל הכול בהבלטת גודלם הפסיכי של השדים שהגיעו לאגהד והצגת לופי כנמלה קטנה שהם ליטרלי יכולים למחוץ עם הרגל (בהתאם לתפיסת העולם שלהם).
לופי, עם זאת, לא נרתע לרגע, ובדיוק כפי שנעמד בביטחון מול קאידו כשהוצג באופן דומה (ללא קווי מתאר) בסצנה של וינסנט מסוף פרק 1071 (https://sakugabooru.com/post/show/233954), הוא מרים את מבטו לעבר האויבים הכבירים שמולו, מוכן להילחם, ומביא את אחת הסצנות הטובות ביותר בכול האנימה לסיום עם מה שחייב להיות עוד אנימציה מצ'אנסארד בכבודו ובעצמו.

ממשיכים סוף-סוף הלאה מהסצנה של וינסנט… ג'איו (Jayu) המטורף צייר את הקטע הנפלא של נאסג'ורו יוצא לדרך שכולל את אחד השוטים הכי יפים בפרק (פאק אני מת על הסטוריבורד של פוקאזאווה). למקרה שאתם לא יודעים, סוסים הם בין הדברים הכי קשים לצייר באנימציה בגלל מבנה הגוף וחלוקת השרירים המורכבים לאיור שלהם, ושלדים נחשבים לקשים במיוחד גם-כן, אז תבינו לבד כמה זה הזוי שהוא גרם לציור סאקוגה עם סוס שלד להיראות כל-כך קל…

טראנוסוקה הורי (Tranosuke Hori) הוא אדם שבולט בצוות האנימה עם היילייטים מרשימים עוד מתקופת אוניגאשימה, ובור המשיך את ג'איו בפרק הזה עם עבודה מצוינת כרגיל. איור נהדר ואפקטים מרהיבים (האפקטים שלו תמיד בולטים בסצנות שלו). מה שאני הכי אוהב בקליפ הזה, עם זאת, זו עבודת הקומפ, שכן פילטר סגול כבד כל-כך יכול ממש בקלות לגרוע מהאנימציה ולהסתיר חלקית את הציורים (אהמ דנדאדן), אבל פה בדיוק ההפך קורה, שזה ממש מרשים.
בגדול, חוץ מחוסר ממש קל ומינורי ב- in-betweens בקאט של נאסג'ורו חותך את הפציפיסטה הראשונה, אין לי שום ביקורת שלילית לתת.

רק בפרק הקודם חפרתי על העבודה הנהדרת של סורה קאוואמיצו (Sora Kawamitsu), והנה היא כבר חוזרת למגילות שלי פרק אחד לאחר-מכן. כבר אמרתי שהיא מהירה בטירוף? נראה לי שכן.
בכול אופן, זאת אולי העבודה הטובה ביותר שלה עד כה, עם תנועה מדהימה בעוצמתה ואיור משוגע לגמרי (כמה מהציורים הטובים בפרק מופיעים פה, איזה כיף שקאשיוואגומה נתן לה להשאיר את הסגנון שלה בסצנה הזאת ולא תיקן אותה).

נאמאיטה (Namaita) הוא אנימטור שמאוד הרשים אותי עם הבכורה שלו באנימה בשנה שעברה (https://t.me/c/1490884068/971952), אז אני מאוד שמח לראות שהוא סוף-סוף חזר.
האנימציה שלו על לופי מתחמק מהתקיפות של סאטורן היא מצוינת ומלאת אופי, עם שלל פרצופים ופוזות מצחיקים מלופי, והאפקטים שלו הם מעולים.

ובזאת, סוף-סוף הגענו לחלק של אישיזוקה בפרק – זורו נגד לוצ'י. (*עם בימוי אנימציה של צ'ו יונג סה, לביתיים)
אני מדלג קצת על ההתחלה כי אין לי משהו מיוחד להגיד עליה וקופץ לקטע הזה של יו יושייאמה (Yū Yoshiyama), שהוא בכנות לא מאוד דומה לסגנון הרגיל שלה (רואים שהיא התאימה את עצמה לסגנון של אישיזוקה, שזה קצת מבאס כי אני התלהבתי מהרעיון של לראות את האנימציה הגסה והייחודית שלה בפרק), אבל האיור פה הוא מטורף (בין היתר הודות לצ'ו כמובן) ואני מאוד אוהב את קווי המברשת העבים האלה שהיא הוסיפה כדי לחזק את העוצמתיות של האנימציה – הם נראים מצוין).
מי שהמשיך את יושייאמה הוא פומה טאשירו (Fuma Tashiro) מסטודיו וויט, שזה מגניב כי אני בשנה שעברה אמרתי על הסצנה שלו מפרק 1096 (https://sakugabooru.com/post/show/250381) שהיא קצת מזכירה את הסגנון של אישיזוקה, כך שאני כמובן לא מופתע לגלות שהוא עשה עבודה טובה מצידו בחיקוי האיור המטושטש והעוצמתי של אמן האקשן האגדי כשעבד עם הסטוריבורד שלו בפרק הזה.
עוד קטעי סאקוגה מרהיבים של זורו נלחם (שאני מדלג עליהם כי אני רוצה לסיים לכתוב כבר, חחחחח) מובילים אותנו לסצנת הסיום של הקרב, עם אישיזוקה עצמו שנכנס לתפקיד במאי האנימציה כדי להעלות את הטשטושים האגרסיביים והעוצמתיים של האיור לרמה 50,000 כמו שרק הוא יודע.
האנימציה של הקטע הזה נעשתה על-ידי גרמנאצי שלא אציין את שמו… אבל אין מה להגיד, לצייר הוא בהחלט יודע, והוא גם די הפך לשותף הקבוע של אישיזוקה בשלב הזה (הם עבדו יחד על 1004, 1017, 1062, 1093, 1022, 1025, ועכשיו גם בפרק הזה). מעבר לאנימציה והאיור הפסיכיים ש… נו, אתם יכולים לראות בעצמכם, מה שאני מאוד אוהב זה כמה שההשפעה של יוטאקה נקאמורה האגדי על אישיזוקה מורגשת כאן (ספציפית בחלק של מתקפת המאדארה של לוצ'י: https://sakugabooru.com/post/show/281605). אה, וכמובן שאיך אפשר לא לאהוב את הרפרנס הבוטה של אישיזוקה לאחת הסצנות האייקוניות ביותר שלו עצמו… (זורו מביס את קילר בפרק 934)