וואן פיס צ'אפטר 1072 מתורגם לעברית!

מתחילים עם עמוד השער, שנראה סופר מיוחד ומגניב ומציג לנו את חברי מאדז בעברם (ובאופן מסתורי מתעלם דווקא מהדמות הנשית… מעניין מה זה רומז להמשך הצ׳אפטר) עם הטכנולוגיות שמאפיינות אותם. ג׳אדג׳ עם החניתות של ג׳רמה, קווין עם הכימיקלים המסוכנים שהוא מייצר, וסיזר עם פרי שטן – כנראה בדרך לפיתוח הסמייל (אבל עדיין לא שם, כי הפרי שהוא מחזיק הוא בבירור לא פרי סמייל). פרט יפה נוסף הוא הכותרת, שיש בה משחק מילים מאוד יפה על אירועי הצ׳אפטר: מצד אחד, היא כמובן מתייחסת למשקל הנשמה שנחשף לנו בצ׳אפטר ע״י וגהפאנק. מצד שני, חלק שלם מהצ׳אפטר מתמקד בכובדו הנפשי של הזיכרון של קומה על אנשים כמו בוני ו-ווגהפאנק, והכותרת הזו מציגה את זה. אופן מאוד יפה.
הלאה, יש לנו את המסר של אודה בנוגע בלהקה Mrs. Green Apple – מי שכתבו עבור אדו את השיר ״אני הכי חזקה״ מרד – שזה פרט נחמד ומגניב.
הצ׳אפטר נפתח עם כתביו הישנים של וגהפאנק על מישהי שבאה לעולם באופן לא סטנדרטי, ״אבל היא בהחלט אנושית!״, והשאלה היא כמובן, מיהי המישהי הזו…? שתי האפשרויות הסבירות ביותר כרגע נראות סטוסי – בשל הגילוי מסוף הצ׳אפטר על היותה הכפילה הראשונה של מאדז, או בוני – כי יתכן שהיא למעשה תוצר של ניסויי מעבדה וזה לפחות חלק מעברה שכל-כך מוסתר ממנה.
בוני מרמה את וגהפאנק כדיי לתפוס אותו, ומשתמשת בטכניקת ״עתיד מעוות״, אשר מראה לנו כמה הפוטנציאל של הפרי שלה הוא קיצוני בהרבה משחשבנו. לא רק שבניגוד לשינובו, היא יכולה גם להחזיר דברים אחורה בזמן, אלא שגם בעוד ששינובו מוגבלת ל״להבשיל״ דברים למצבם העתידי האמיתי, בוני יכולה להוביל אנשים לאיזו גרסה עתידית שלהם שהיא רוצה, וזו יכולת בעלת אינספור שימושים אפשריים ומסוכנים. ללא ספק, היא מחזיקה בפרי מסוכן מאוד.
לאחר שבוני הופכת את וגהפאנק לילד (שאגב, זה פרט מאוד מעניין שהיא לא מסוגלת להחזיר אחורה את חיתוך והוצאת המוח שלו, ואנטנת התפוח שלו נשארה גם כילד), אודה מקפיץ אותנו לקומה – אשר מטפס על הרד ליין, ממש כמו פישר טייגר, אבל חשוב מכך, ממש כמו הרובוט מהמאה העבודה – קשר שאני משוכנע שלא קיים במקרה.
בוני מגלה ופורצת לחדר מיוחד שעל הדלת שלו סימן כפות הדוב של קומה, ואנחנו מקבלים את מה שהוא ככול הנראה כל האמת על קומה שחיכינו לה במשך כל-כך הרבה שנים. וגהפאנק מנסה ביאוש להפחיד ולהרחיק אותה מהם, אבל זה לא מצליח, ואנחנו מקבלים עמוד ממש מרגש של המאבק של קומה בנמל האדום לצד הרגע המכונן הזה בחייה של בוני. אני לא יודע להסביר מה כל-כך מיוחד בעמוד הזה ואיך שאודה בנה אותו שהופך אותו לכזה חזק, אבל משהו בערבוב הכאוטי של שני הרגעים האלה הוא פשוט כל-כך חזק, והופך את הסצינה לכואבת ומורגשת. אה, וכמובן שגילינו גם על משקל הנשמה. זה כנראה לא איזה פרט סופר חשוב או משמעותי לסיפור, שבעיקר ישמש פרט טריוויה למעריצים הפאנטיים, אבל אני כל-כך הולך לזכור את זה חחחחח. זה דבר כל-כך קטן ולא חשוב, אבל הוא מגניב בטירוף בעייני.
בשלב הזה אנחנו עוזבים את בוני וקומה, ועוברים לקרב עם CP0 שמתרחש על האי. סאנג׳י אומר שראש הדשא הזה ימות ממש לפני ההגעה לוואן פיס, שורה שהרגה אותי מצחוק, ואנחנו עוברים לזורו וברוק – ולהצגה של ההתעוררות של קאקו. לצערי, אנחנו לא מקבלים אפילו הצגה אמיתית ומלאה של איך הוא נראה בצורה הזאת, אבל אפשר לראות ממה שקיבלנו את אותם העננים השחורים שסביב לוצ׳י – מה שממשיך לחזק את התאוריה על אופיים האמיתי של פירות זואן מעוררים (תאוריה שנכנסתי לעומק לגביה באחת המגילות הקודמות שלי, כשקיבלנו את ההתעוררות של לוצ׳י).
ועכשיו, לקטע האחרון של הצ׳אפטר. סטוסי חושפת את עצמה כבוגדת ב- CP0 בכך שהיא מרדימה את קאקו עם, ככול הנראה, כוחות פרי הערפד שלה (מה שגם יסביר את המראה הצעיר שיש לה למרות גילה הכה מבוגר שאודה טען כי הוא מסווג), ואנחנו מגלים כי היא לא אחרת מהכפילה המוצלחת הראשונה של מאדז, וכפילתה של לא אחרת מחברה לשעבר בפיראטי רוקס – הגברת באקינגהם. רק ששוב, נשאלת השאלה… מי זאת? ובכן, בהתחשב בזה שאמא של וויביל ומי שלטענתה הייתה המאהבת של וואיטבירד נקראת ״גברת באקין״, והיא בהחלט נראית כמו מישהו שיכולה להיות גרסתה הזקנה של סטוסי, היא כנראה האפשרות הסבירה ביותר כרגע. אפשרות נוספת, עם זאת, היא האישה שאליה היגראשי השתנתנה כשהציגה על הפרי שלה לאורוצ׳י בפלאשבאק של אודה, או אולי אפילו אפשרות שלישית שלא חשבתי עליה. וכמובן, זו גם תמיד יכולה להיות דמות חדשה לגמרי… למרות שאני בספק, אבל נחכה ונראה.