וואן פיס צ'אפטר 1060 מתורגם לעברית

נתחיל עם עמוד השער של השבוע, שהיה מאוד מיוחד ומעניין, אבל מסיבה שאני נאלץ לשמור לפוסט החדשות הבא… אז חכו לזה, אני מניח.
אנחנו פותחים את הצ׳אפטר עצמו עם לופי צועק בעצבים על השערורייה עם סאבו – צעקה שאפילו הבהילה את מלכי הים סביבם, דבר מעניין כי זה אומר, כמו שכבר כתבו פה, שיש מצב שלופי מאוד פיתח את הקול של כל הדברים שלו, ועכשיו הוא משתמש בזה באופן טבעי אפילו.
אנחנו מגלים שקאריבו הסתנן לסאני (הטוויסט הכי לא ברור בסדרה נראה לי, ממש קשה לחשוב כרגע מה התוכנית של אודה איתו), וממשיכים אל כמה אינטראקציות מעולות של הצוות – החל מהדוגמה הגרועה מאוד של זורו על אייס, כי הוא מת אז ההחלטה של לופי לא ללכת במקור הייתה גרועה מאוד, דרך הקללות המעולות של הצוות על זורו והקרב בין זורו לסאנג׳י – שבו סאנג׳י אפילו הפעיל את דיאבל ג׳מבה, ועד ללופי ששוב סירב לשמוע על מה שמעניין את כולנו ויוווואווווווו לפעמים אני מתחרפן ממנו. (נושם ונרגע) זה מוביל אותנו ל, לא צוחק, כנראה אחד העמודים האהובים עליי בכול המנגה – שבו לופי מספר לצוות על החלום שלו, וכולם מגיבים בשוק וצחוק. מעבר לזה שפשוט כל הכבוד לאודה על-כך שהוא ממשיך להתייחס לספינה כחלק מהצוות – והכניס פאנל של הסאני לשורת התגובות של חברי הצוות – כל העמוד הזה גם נראה כל-כך טוב וטבעי, עם הפאנל הגדול של לופי – שנראה כל-כך שמח ושלם עם עצמו, בדיוק כמו שהיינו מצפים ממישהו שיש לו חלום כזה ילדותי, מצחיק, והזוי, יחד עם השורה שלו על "סוף החלום" (שהיא אגב ניסוח מאוד מעניין שכנראה יש לו משמעות נסתרת כלשהי) – בתור הדובדבן שבקצפת.
החלום של חופי מלהיב את כל הצוות להגיע כבר ללאף טייל, מה שמביא את רובין לציין משהו מאוד מעניין – והוא שפונגליף הדרך הרביעי לא נראה מזה זמן רב. זה פרט מעניין, כי אנחנו יודעים שקיד מנסה להגיע עכשיו למישהו עם "צלקת אש" כלשהי שאמור להיות לו מידע על אחד מהם. זה פותח 2 אפשרויות: או שהמצולק מאש לא רלוונטי לנו, והוא קשור לזה של ביג מאם או של המינקס, או שהוא איזו דמות מיוחדת כלשהי שהיא בכלל בגדר שמועה, והשמועה עליו היא הרמז היחיד להימצאות הפונגליף הרביעי. בהתחשב בתגובה של רובין לדיבור על המצולק מאש בצ׳אפטר 1056, אני נוטה להאמין באפשרות השנייה – ויתכן שרובין תעלה את הנושא בעתיד הקרוב.
משם הצ׳אפטר קופץ למשהו אחר לגמרי ו… פסיכי לגמרי, אבל לפני שניכנס לזה, אני רק רוצה לדבר רגע על הגאוניות שבחלק הראשון הזה של הצ׳אפטר. תלונה מאוד גדולה של המעריצים על המנגה מאז הטיימסקיפ הייתה שאודה התחיל משמעותית פחות להתמקד באינטראקציות בין כובעי הקש. כל הרגעים הכיפיים האלה שבהם פשוט רואים אותם מדברים ועושים שטויות על הספינה, שהם הסיבה שכולנו כל-כך קשורים אליהם כדמויות, הם משהו שמאז הטיימסקיפ, ובמיוחד מאז דרסרוזה, בקושי קורה בסדרה, כי אנחנו הרבה יותר התמקדנו בקידום הסיפור והקרבות שצריך לעבור, והמעריצים, בצדק, אמרו שהם מתגעגעים לזה. ובכן, בצ׳אפטר הזה, וכמו כן גם ב- 1058, אודה נתן לנו את כל הדברים האלה שכל-כך רצינו, ושילב אותם עם גילויים גדולים וסצינות ענקיות שמקדמות את העלילה. זאת כתיבה גאונית, שבה אנחנו גם מסופקים מקבלת מה שרצינו, וגם זוכים לריסוק הציפיות שלנו וקידום הסיפור עם חשיפות ענקיות ורמזים על תעלומות גדולות.
בכול מקרה, כמו שכבר ציינתי, זה רק החלק הראשון של הצ׳אפטר. לפנינו עוד כל ה… כן. אנחנו מגלים שסאבו נמצא בממלכת לולוסיה – שהיא הממלכה שקובי הציל את הנסיכה שלה מחטיפה בדרך ללבלי, והממלכה שמפקדי צבא המהפכה עזרו לה להתמודד עם תקיפה של הפיראט פינקבירד בזמן הלבלי. בהחלט בחירה טובה למקום מסתור, אבל השורה של הגורוסיי על "חסר מזל" מאוד בלבלה אותי בהתחלה… בהתחלה, עד שהבנתי שהם כנראה מדברים על המלך. הגורוסיי ככול הנראה אוהבים את המלך של לולוסיה, בשל היותו רודן כמו שהממשלה אוהבת, וכשהם שמעו שסאבו, שיודע על אים, נמצא על האי שלו, הם כנראה הבינו שזה סופו.
השיחה של סאבו עם צבא המהפכה ממשיכה, ובה אנחנו גם מקבלים אישור כי סאבו חף מפשע על רציחתו של קוברה (ובהתחשב בדבריו, זה כנראה היה אים בעצמו ולא סתם הגורוסיי כמו שחשבתי), אבל בשלב הזה השיחה נקטעת, כי… אים פשוט מוחק את לולוסיה מעל המפה. אני לא הולך לנסות אפילו לפענח איך בדיוק הוא עשה את זה (למרות שזה ממש נשמע כמו ה- Oda Oda no mi מהאינטרנט… [שלמען ההבהרה, זו המצאה של מעריצים ובדיחה]), אבל מה שכן, אני כמעט ובטוח עכשיו שזה מה שקרה לעמק האלים. למי שלא זוכר, עמק האלים הוא האי שבו התרחש הקרב בין רוג׳ר וגארפ לרוקס די זיבק (וכן, ככה כותבים ומבטאים את השם שלו), ולאחר אותו הקרב, האי נמחק מהמפה, והרוקס נעלמו מהעולם, כאשר שם צוות הפיראטים הזה הפך לאגדה שרק האנשים שחיו באותה התקופה מכירים. נשמע לכם מוכר? זה בדיוק מה שקרה פה לאי לולוסיה – אים פיזית מחק אותו מסרטוט מפת העולם, ומחק את עצם קיומו מהזיכרון של כולם על פני האדמה. אותה מחיקה מוחלטת היא גם ככול הנראה ה״ניקוי״, או ״כיבוי האורות״ מהעולם, שעליו הגורוסיי דיברו בצ׳אפטר ההצגה של אים (908). בכול מקרה, בין אם הרעיונות שהעלתי נכונים או לא, ובין אם הוא עשה זאת עם פרי שטן כלשהו או עם אוראנוס כמו שהציעו בתגובות פה, מה שאני יכול להגיד בביטחון הוא שהצ׳אפטר הזה אוטומטית הפך את אים לאחת הדמויות מהאיימות והמעניינות בסדרה בשבילי.
והאמת שאני לא מצליח להבין איך אודה עשה את זה, אבל הוא איכשהו הצליח להכניס לצ׳אפטר גם אירוע שלישי גדול אחרי הטירוף הזה של אים – ולהוסיף אליו עוד קצת בניית עולם וגאוגרפיה על הסדרה בו זמנית. אין לי ממש מה להגיד על על מערבולת המים החמים העולה ובוני, אבל שתיהן מאוד מסקרנות אותי, ואני פשוט לא יודע מה לעשות עד השבת הבאה.