פרק 1164 ודרך חדשה לצפייה בכול פרקי האנימה!

במאים שיודעים להוציא את המקסימום מהמינימום הם תמיד מהנים במיוחד לצפייה בגלל המוח היצירתי שלהם, ובצוות של וואן פיס, האדם שמייצג את האמירה הזו בצורה הטובה ביותר הוא יוסוקה סוזוקי (Yūsuke Suzuki).
סוזוקי הוא במאי שפחות מבין באקשן – שהוא, אתם יודעים, החלק של הסדרה שזוכה לרוב האנימציה האדירה וכו', אבל הוא מפצה על-כך במומחיות מרהיבה בכול מה שקשור לפרקי דיאלוג ודרמה. 1036 הוא הדוגמה האהובה עליי לכך – פרק שבוודאי לא זכור במיוחד להרבה מעריצים, אבל אני עד היום זוכר עד כמה הבימוי יוצא הדופן שלו ריגש אותי כשצפיתי בו לפני (אם החשבון שלי נכון) 4 שנים. כדוגמה יותר ציבורית, אני בטוח שלא מעט מכם זוכרים לטובה את פרק 1070, שלמרות אנימציה מינימליסטית לחלוטין (בגלל פרקי האקשן הכבדים שהקיפו אותו משני הצדדים) הצליח לעבד בכבוד את "חזרתו של ג׳וי בוי" לפני ש- 1071 בירך אותנו בבכורתו הרשמית של גיר 5 על המסך. כל זאת כדי להגיד, סוזוקי הוא במאי מצוין ומהיותר אהובים עליי אישית בצוות, ו- 1164 הוא עוד עבודה איכותית ממנו.
[spoiler="]כן, הפרק הזה בהחלט לא ייזכר כאחת מעבודותיו הטובות ביותר, שכן סוזוקי כבר יצר פרקים מרשימים בהרבה בעבר, אבל המוח היצירתי שלו עדיין הורגש גם הפעם בדברים כמו יחס המסך הקולנועי לפלאשבאק של אנג'ה וסאול מתרגלים את הטרול שלו כמו טייקים כושלים לצילום סרט, או אפילו בפרטים קטנים כמו חצי הלב שהמילים של רובין ירו לתוך חברי הצוות. ללא ספק ההיילייט של הבימוי, עם זאת, הוא הכנסתו של פרופ' קלובר לסצנה של רובין מגלה על הספרייה: לראות אותו מדבר אליה באותן המילים שדיבר אליה כילדה (בעודה יושבת כדי שהגבהים גם יתאימו לאותם הזמנים), מה שמוביל לחיוך הילדותי והמאושר שלה בסוף הסצנה (שגם הוא המצאה מקורית לגמרי של האנימה), היה באמת מרגש.[/spoiler]
כן ראוי לציין כי האיור בפרק, על-אף היותו לא רע, היה חלש בהרבה משציפיתי – היופי המתאפיין בקווי מתאר עבים שמאסאהירו קיטאזאקי (Masahiro Kitazaki, במאי האנימציה) ידוע בו כל-כך לא הורגש הפעם שבכלל לא חשבתי שזה פרק שלו – אבל עבודתו של במאי האנימציה הראשי קאיצ'י איצ'יקאווה (Keiichi Ichikawa) על השוטים העיקריים לאורך הפרק עזרה לוודא את הנראות האיכותית של רגעי המפתח, כך שזו תלונה קטנה במה שהוא בגדול אחלה של פרק.