חדשות גדולות על הלייב אקשן והאמת על אוטה! | חדשות וואן פיס

מה קורה כולם?
אז כמו שחלקכם יודעים, בשבוע וחצי האחרונים הייתי בסלובקיה, ואפילו נוצר לי לראשונה מזה שנים פער של שני פרקים על האנימה (את הצ׳אפטר קראתי מהר כדיי לא לקבל ספויילרים פתאום), וכמובן שבדיוק בזמן שהייתי בחו"ל, היפנים הרגישו צורך להפגיז בידיעות. אז קדימה, בלי עוד מילה מיותרת, בואו נתחיל עם החדשות – והפעם, נפתח איפה שסגרנו את הפוסט הקודם.

הסרט רד שובר קופות:

בעודנו בוכים כאן בישראל על-כך שאין לו תאריך יציאה ידוע, הסרט רד ממשיך לשבור קופות בקולנוע במדינות עם המזל הגדול מספיק לקבל אותו.
נתחיל, שוב, עם צרפת – בה הסרט מכר בשבוע הפתיחה שלו 575,182 כרטיסים, מה שהופך אותו לסרט היפני עם שבוע הפתיחה השני הכי טוב בצרפת אי פעם, מייד לאחר "פוקימון: הסרט הראשון", שיצא בשנת 2,000.
מהעבר השני של העולם, ביפן, הסרט עקף את זי והפך לסרט הרווחי ביותר של וואן פיס בכול הזמנים בעשרה ימים בלבד, לאחר שמכר 5,000,000 כרטיסים ועבר את ה- 7,000,000,000¥ (52,000,000$). בנוסף, 13 ימים לאחר יציאתו, הסרט כבר עבר את ה- 8,000,000,000¥ (58,900,000$), לאחר שמכר למעלה מ- 5,700,000 כרטיסים. נוסף על כל אלה, בסופ"שים השני והשלישי שלו, הסרט נשאר במקום הראשון בקופות ביפן, עם רווחים של 1,497,100,970¥ (11,150,00$) ו- 818,323,600¥ (5,900,000$) בהתאמה. לסיום, 16 ימים לאחר יציאתו, הסרט מכר 6,650,000 כרטיסים, ועבר את ה- 9,200,000,000¥ (67,040,000$).
אבל זה לא נגמר כאן, כי הסרט יצא גם בטייואן – ושם, בשלושה הימים הראשונים שלו, הסרט הרוויח 1,900,000$, שהם יותר מהרווחים הכוללים של הסרט הקודם – נהירה, ומהרווחים של ג'וג'וטסו קאיזן 0 בשלושה הימים הראשונים שלו במדינה הזאת. בקיצור, הסרט מפגיז את הקופות של כל המדינות שבהן הוא כבר זמין.
ואפרופו הצלחה…

עידן חדש של מוזיקה (חחחחח איזו כותרת דרמטית מצאתי):

השיר "עידן חדש", שיר הנושא של הסרט רד והשיר הפופולרי ביותר של אוטה בעולם של וואן פיס (ולפי זה, גם בעולם שלנו), רשמית הפך לשיר המואזן ביותר באפל מיוזיק (Apple Music) בכול העולם, דבר הזוי לגמרי, כי מדובר בשיר שנוצר לגמרי בשביל סרט – ועוד סרט אנימה. בנוסף, אם תפתחו את השיר הזה ביוטיוב, תוכלו לראות כי מדובר בשיר ה- 29 הכי מואזן ביוטיוב בכול העולם, ששוב, זה פשוט מטורף. בקיצור, זה רק מראה כמה אנימה בכלל, ו-וואן פיס בפרט, גדלות עכשיו ברחבי העולם.
ומאחר וכבר דיברנו על רד, הנה עוד כמה דברים מעניינים שיצאו עליו.

התוכנית המקורית של אודה לסרט רד, ועוד:

נתחיל עם רעיונותיו המקוריים של אודה, והם, מסתבר, שהוא רצה להכניס גם את קרוקודייל ודופלמינגו לסרט – אבל הרעיון נדחה על-ידיי התסריטאי. לדעתי זו החלטה טובה, כי אומרים שהסרט ממש עשה עבודה טובה בלאזן את זמן המסך של כל המלא דמויות שבו מבלי שירגישו לא מנוצלות (כמו שקרה להרבה בנהירה), ולהכניס עוד דמויות היה סיכון מיותר בלהגיע לתוצאה הזאת. במיוחד דופלמינגו, שמה בדיוק הוא כבר יכול לעשות… הרי הוא כלוא באימפל דאון.
הידיעה הבאה שלנו היא על אירוע מאוד מיוחד ויפה – והוא הופעתה של פרסומת לסרט רד, אני לא צוחק, בכיכר טיימס (Times Square) המפורסמת שבניו יורק!

בנוסף, מאחר ואנחנו כבר מדברים על פרסומות, יצאה לסרט גם הפרסומת הנחמדה הזאת, שאני פשוט משתף כי יש בה קצת אנימציה חדשה וזה תמיד נחמד.
לצפייה בפרסומת

האמת על אוטה:

אז הידיעה הזאת היא גם-כן קשורה לרד, אבל הרגשתי רצון להפריד אותה לכותרת משלה בגלל שהיא נראתה לי גדולה וראויה להדגשה. מה הידיעה? ובכן, בשבוע האחרון יצאו שני השירים האחרונים מתוך השבעה של אוטה שנוצרו עבור הסרט רד (לא כולל הביצוע שלה של "הסאקה של בינקס", למרות שלגביו מעולם לא נאמר שיתפרסם קליפ מוזיקלי כמו עם האחרים למיטב ידיעתי). הראשון הוא "טוט מוזיקה" (Tot Musica), שאין לי כל-כך הרבה מה להגיד עליו מבחינת ניתוח של השיר והקליפ (למרות שאני חותם לכם שאם מישהו ינתח את כל השבעה לעומק הוא יוכל לפענח את העלילה של כל הסרט), אז במקום זה פשוט אציין שהשיר הזה נכתב עבור אדו (שכבר הסברתי מי היא בעבר) על-ידיי לא אחר מהירויוקי סוואנו (Hiroyuki Sawano), העורך המוזיקלי של מתקפת הטיטאנים, 86, ועוד, ובאופן כללי אחד היוצרים המוזיקליים המוכשרים והאהובים ביפן. מעבר לזה, השיר פשוט מעולה (כמו כל השירים של אוטה), אז יאללה, לכו לצפות בקליפ שלו ולהקשיב לו.
לשיר טוט מוזיקה
השיר השני שלנו הוא "לאן שנושבת הרוח" (Where the Wind Blows), ועליו יש לי הרבה להגיד… אבל קודם כל, רק אציין שהאנימציה, בימוי האנימציה, והסטוריבורד של הקליפ נעשו על-ידיי אחד האנימטורים הטובים ביפן – מסאמי מורי (Masami Mori, מי שהיה במאי האנימציה והאנימטור מאחורי כמעט כל החצי הראשון של פרק 1015). בנוסף, הבמאית של הקליפ היא לא אחרת מהאישה והאגדה – מגומי אישיטאני (Megumi Ishitani, פרקים 957, 982, 1015), שהיא הבמאית האהובה עליי בכול יפן. במילים אחרות, זה בפער הקליפ הכי טוב מכול השירים, ובשילוב עם השיר המעולה הזה… הבנתם. אז יאללה, לכו לצפות בו, ואז נחפור קצת על השיר עצמו.
לשיר לאן שנושבת הרוח
מה שמאוד מעניין בשיר הזה הוא שבקליפ אנחנו עוקבים אחרי שתי ילדות – אחת עם שיער לבן, ואחת עם שיער אדום. נשמע לכם מוכר? כי השיער של אוטה מתחלק בדיוק באמצע בין 2 הצבעים האלה, ממש כאילו שתי הילדות האלה מסמלות שני צדדים באישיות שלה… וזה גם פשוט להבין מי מייצגת מה. הילדה עם השיער האדום מייצגת את אוטה הילדה הקטנה והשמחה שכולנו ראינו בשני הפרקים האחרונים של האנימה. הילדה שאוהבת את שאנקס, הילדה שהיא חברה של לופי, והילדה שהייתה חלק מצוות פיראטים. הילדה עם השיער הלבן היא אוטה הבוגרת, שננטשה על-ידיי שאנקס, שיש לה טראומה קשה, וששונאת פיראטים. לאורך הקליפ, שתיהן שמחות ונהנות – כמו אוטה בילדותה, לפני שהאישיות שלה התפצלה לשני כיוונים, מה שאפשר לראות כשהילדה עם השיער האדום טובעת למוות, מה שהופך את הילדה עם השיער הלבן להרבה יותר רגועה שקטה, ומכונסת בתוך עצמה. זה מסמל את רגע הנטישה שהיא חוותה משאנקס באי אלג'יה – רגע שראינו שקרה בפרק 1030, ובטריילר השלישי אפילו רואים חלק ממנו, יחד עם קטע שבו שומעים את אוטה מדברת על זה ששאנקס נטש אותה מאחור. באותו הרגע, אוטה הילדה שאהבה את שאנקס והייתה פיראטית – מתה, כמו בסרטון, ואוטה שונאת הפיראטים, כמו בסרטון – נולדה. אפשר אפילו להמשיך לדבר על זה שרואים בסוף את הילדה עם השיער הלבן מסדרת את השיער שלה כמו התסרוקת של אוטה, והולכת לנגן בלוויה של הילדה עם השיער האדום, או על המילים – שמדברות על איך שהחיים (או הרוח) לוקחים אותנו לכול מיני מקומות, ואנחנו חייבים לדעת להמשיך בחיים גם עם הכאב שמגיע לפעמים. אם אתם ממש רוצים למתוח את הרמזים, אפשר גם לדבר על זה שבסוף פרק 1030 רואים את אוטה הילדה בצבע אדום, אבל אני בספק שזה קשר מכוון.
טוב, אז חפרנו מספיק להפעם על רד, אבל הבטחתי לכם עוד משהו… אה כן,

צילומי הלייב אקשן נגמרו, חברי קאסט חדשים, ועוד:

כן אנשים, קראתם נכון, לאחר 29 שבועות של עבודה בדרום אפריקה, הצילומים של הלייב אקשן שנטפליקס מפיקים נגמרו. יתכן שבעתיד יחזרו לצלם מחדש סצינות מסויימות פה ושם במידה וירצו לשנות משהו שלא יצא מספיק טוב (כמו בכול סרט או סדרה), אבל בגדול, כל הסדרה מצולמת. מה שנשאר עכשיו זו כל העריכה שמסביב: המוזיקה, האפקטים, וכו'. במילים אחרות, אני מאוד אופתע אם לא נקבל את הלייב אקשן עוד בשנת 2023 (והניחוש האישי שלי הוא על סוף האביב או תחילת הקיץ).
אבל כאן זה לא נגמר, כי יש לנו גם שלושה שחקנים שהוכרזו ללייב אקשן, אז בואו נעבור עליהם.


בנוסף, למי שמעוניין, אני אצרף פה גם תמונה של כל חברי הקאסט שפורסמו עד היום, ככה שתוכלו לראות גם את אלה שפורסמו לפני שפינת החדשות באתר נפתחה.(אין שם את היגומה וגנזו כי זה נוצר לפני שהם פורסמו).

כמה עדכונים נוספים על הלייב אקשן:
• הבמאי של פרקים 1 ו- 2 של הסדרה הוא מי שביים את אחד הפרקים האהובים ביותר בדרדוויל (שהיא סדרה שלא ראיתי, אבל כתוב עליו שזה הפרק של "קרב המדרגות/ גג", אז למי שראה דרדוויל… מוזמנים לספר את דעתכם על הפרק).
• אמילי ראד (Emily Rud), השחקנית של נאמי, שדרך אגב היא הייתה מעריצה גדולה של הסדרה עוד לפני שקיבלה את התפקיד, כתבה על החוויה שלה לאורך הצילומים: "איזו קרוב לשנה פרועה ונפלאה זאת הייתה כולכם, אני כל-כך מוקירת תודה ומלאה בדמעות גדולות כמו של סטודיו ג׳יבלי" (מתייחסת לסטודיו אנימה באותו השם) "תודה ל- @onepiecenetflix" (ההאשטאג הרשמי של הלייב אקשן) "ולכול מי שהיה מעורב בהפיכת ההפקה הזאת לאחת החוויות המיוחדות ביותר בחיי ובקריירה שלי, ותודה לכולכם שסמכתם עליי ותמכתם בי לגלם את הדמות האהובה שלנו. תפקיד החלומות הזה היה חלומי הרבה יותר משיכולתי אי פעם לדמיין. תודה, תודה, תודה, אוהבת אתכם."
• טאז סקיילר (Taz Skyler), השחקן של סאנג'י, התאמן הרבה על ביצוע הבעיטות של סאנג'י, ולא פחות חשוב, בישול – והפך למאוד מקצועי בשניהם, עבור התפקיד. בנוסף, הוא גם פרסם הודעה בה הוא הודה לכול הצוות שעבד על הלייב אקשן, על איך שהייתה לו שם הרגשה של משפחה עם כל האנשים הנהדרים שעבדו איתו, ועל איך שהתפקיד הזה גם עזר לו לשפר את המצב הנפשי הלא יציב שהוא היה בו כשקיבל את התפקיד. לכולם… חוץ מהשחקן של זורו. אם זה לא מראה שהוא נכנס לדמות, אני לא יודע מה כן חחחחח.
• סקיילר גם התראיין בקשר לתפקידו בלייב אקשן, והנה התרגום המלא (כמו בריאיון של אודה ואאויאמה, מה שבסוגריים מרובעים בלבד הן הערות שלי):
כמה אתה קשור לאוכל ולבישול?
הקשר שלי לאוכל הוא מגוון. אני מגיע במקור מאיזור הים התיכון, אז אוכל הוא חלק משמעותי בתרבות שלי. תמיד אהבתי אוכל ולבשל. אבל בשנות העשרים שלי עברתי כמה בעיות אכילה קשות. אנורקסיה ובולימיה [בעיות נוראיות שלא ניכנס אליהן פה, מי שלא מכיר וסקרן יכול לחפש בגוגל]. לכן, הייתי חייב לנתק את עצמי רגשית מאוכל לחלוטין כדיי לעבור את זה. לאלה שעברו את הבעיות האלה, או אפילו אלה שעוברים אותן עכשיו בדרך כלשהי, עד מהרה לומדים שזה לא משהו שאפשר להיפטר ממנו לחלוטין ברגע שעברתם אותו… הכי טוב שניתן לקוות אליו הוא לנהל אותן. כיום, אני גאה בכמה שהתקדמתי בהתמודדות עם השדים שגררו אותי לבעיות האלה מלכתחילה. ועכשיו עם סאנג'י אני זוכה להתחבר מחדש לאוכל דרך מציאת האושר והעונג שבלהאכיל אחרים, בלוודא שכולם אוכלים היטב, ובלמצוא דרכים לגרום לאוכל שהתרגלתי לאכול בעצמי, להיראות ולטעום טוב יותר. גורדון רמזי הבהיר נקודה מאוד נכונה בשיעורי המומחיות שלו, שהייתה, ואני מנסח מהראש, בישול הוא מיומנות שכולם צריכים ללמוד… זו אחת המיומנויות היחידות שניתן להשתמש בהן, פשוטו כמשמעו, בכול יום, שלוש פעמים ביום (או יותר, תלוי כמה פעמים אוכלים ביום). ואני אוהב גם את איך שאנתוני בורדיין ניסח את זה: "כולם צריכים לפחות לדעת איך לקצוץ בצל מזורגג".
ועכשיו אתה משתתף בעיבוד החיי של אנימת האופרה [אופרה???] הקלאסית וואן פיס. שמח?
תחילה לא שמחתי… הייתי המלט ביאנג ויק [תיאטרון בלונדון] בזמן שגם ביצעתי שעתיים-שלוש של אימוני טאקוונדו ביום + אימוני בישול אחרי המופע בערבים, וזה היה הרבה להתמודד איתו תוך-כדיי שמירה על החיים הסדירים שלי כאדם… אבל עכשיו, הגעתי לנקודה שאני פשוט כזה… "פשוט תעשה את ההכי טוב שלך אחי" ומה שיקרה פשוט יקרה. אם אני אעלה על הסט במחשבה "איך אנשים ירצו ירצו שאשחק את זה" אני בטוח אכשל… אם אעלה על הסט במחשבה "זה התפקיד שלי ועכשיו אני עומד לקרוע אותו לרסיסים ולשפוך את הלב והנשמה שלי לתוכו", אני בכול מקרה אהיה גאה בו. לתת ללחץ שבציפיות קהל המעריצים הענק לבלגן לי את המחשבות זה לא שימושי. בחזרה לציטוט, "פחות להתרשם ויותר להיות מעורב" [ציטוט שאומר שבמקום להתרשם ממה שאנחנו עושים בחיים אנחנו צריכים להשקיע ולהתערב במשהו הזה יותר – וזה יהפוך אותנו ליותר טובים בו]. עברתי את זה, אני פשוט מתמקד בלהינות מהאימונים, החוויה, הדמות, היצירה המקורית, היבשת החדשה שעברתי אליה לצילומים [כמו שכתבתי קודם, אפריקה], והמשפחה החדשה שפשוט קיבלה אותי לתוכה. הקהל מאוד קיבל אותי, אל תבינו אותי לא נכון… יש לי אלפי הודעות ממש אוהבות ומתוקות, המלאות בהתרגשות לסדרה, ואני מודה רבות לכול אחד ואחת מהם, אבל שוב – פחות להתרשם ויותר להיות מעורב… כל מה שאני יכול להתרכז בו הוא מה שמולי, ומה שמולי היא המשימה הזאת.
הדמות של סאנג'י מעוצבת על-ידיי עבר טראומטי, איך אתה מזדהה איתו?
סאנג'י הוא אדם שנאלץ לדאוג לעצמו מגיל צעיר, ועשה זאת בכך שהפך למומחה בתעסוקתו. באופן מוזר, אני חייתי חיים דומים… עזבתי את הבית בגיל 15 והפכתי לשוליה של בנאיי  גלשנים, שכולם הזכירו את זף, המנטור של סאנג'י, בדרך כזו או אחרת, ולמדתי לדאוג לעצמי דרך ניסוי וטעייה. כל זה היה לפני שהתחלתי לשחק ולכתוב [תסריטים]. הטראומה והסיבות שלו לכך שעזב היא מה שמניע את התנהגותו כמבוגר… לי יש את הדברים שלי שברחתי מהם ומניעים את התנהגותי כמבוגר כיום… אבל לא ניכנס אליהם, זה סיפור אחר לגמרי.
טראומה ותופעות הלוואי שלה הן נושא שנראה שחוזר על עצמו ברוב העבודות שלך, במיוחד ההצגה המוערכת שלך "ראשי נפץ" [Warheads]. אתה יכול להסביר לנו על ההשפעה שלה על תהליך היצירה שלך?
באמת נראה שהוא חוזר על עצמו הרבה. אין לי תשובה אמיתית. אני חושב שאתה יכול לבחור מה לעשות עם טראומה. אתה יכול לתת לה לשתק אותך… או שאתה יכול להפוך אותה לדבר הכי טוב בך. אני חושב שאני פשוט עושה את הכי טוב שלי כדיי להפוך אותה למשהו שדוחף אותי קדימה, ולא מחזיק אותי במקום.
– סוף ריאיון –
אני חושב שזה ממש מראה על החשיבות של התפקיד בעייניו, ושלכול הפחות, הוא ראוי לכבוד של לשחק את סאנג'י.
ולסיום, בואו נדבר עוד קצת על הנושא האהוב מהפוסט הקודם,

הבית ה, מיוחד, של אודה – חלק 2:

אז הפעם אין לי עוד תמונות הזויות להביא לכם, אבל במקום זה, קצת מידע נוסף מאחורי עיצוב הבית:
זוכרים את הטלוויזיה הענקית של אודה? תהיתם לעצמכם כמה היא באמת גדולה? אז התשובה היא 100 אינץ', גודל שבכלל אי אפשר להשיג סתם ככה בחנויות. היא הוכנה בהזמנה אישית של אודה, שהתעקש על הגודל הקיצוני כדיי להפתיע חברים, ולמעשה, היא הייתה כל-כך גדולה שלא ניתן היה להעבירה בדלת, אז במקום זה פשוט שברו קיר של הבית בשביל להכניס אותה.
כשאודה נשאל בנוגע לעיצוב המיוחד של ביתו, הוא ענה שיש לו המון כסף, אבל הוא אוהב רק דברים הזויים – כמו הציורים שלו – אז הוא בזבז את הכסף על בניית דברים הזויים בבית שלו.

וזהו חברים, אלה כל החדשות להפעם. שיהיה לכולכם סופ"ש מעולה, ועד הפוסט הבא, נתראה בתגובות 🙂 .

Subscribe
התרע על
guest
28 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
יובל
יובל
1 year לפני

מתי יוצא הסרט רד מתורם לעברית

אלון
אלון
1 year לפני

תודה רבה על המידע!
הלייב אקשן נראה נורא מבטיח, הליהוק טוב ויש גם השקעה מטורפת בתפאורה.
לגבי הבמאי, על פי הפרקים שהוא עשה בדרדוויל ובפאנישר אפשר לסמוך עליו שלא יהיה מאכזב, אני רק מקווה שבאמת ייצא ככה.

gol.d.rogar
gol.d.rogar
1 year לפני

מתי יוצא פרקים\צאפטרים חדשים

Gomu Gomu No
Gomu Gomu No
1 year לפני

חייב לומר שכל הקטע הזה של לעשות סרט אמיתי של וואן פיס הוא התערבות מיותרת. הרי בינינו כל הכיף זה שזה מצויר, והדמויות הן דמויות מצוירות (שבואו נודה כמעט אף אחד מהשחקנים לא דומה ומתאים. אני בטוח שכל אחד ניסה לעבור אחד אחד ולומר, אולי הוא/היא דומה וגילו שלא.) ולדעתי זה שזה מצויר פותח יותר את הדמיון וההתחברות של הצופים וההפיכה לאמיתי הורס את הקסם של האנימה והמנגה ובנוסף קשה לי לחשוב שיהיה כל המשך לסרט כזה (סיפור ארוך בטירוף) אז למה?. אולי זה רק אני, אבל אני חושב שוואן פיס היא האנימה והמנגה אחת האותנטיות שיש. ושלא נדבר בכלל על הדיבוב הנדיר (יפנית) ומלא רגש שיש לאנימה הזאת שקשה לי להאמין ששחקן אמריקאי יוכל לעשות במשחק שלו.

sh.sh
sh.sh
1 year לפני
בתגובה ל  Gomu Gomu No

וואלה יש כמה דמויות דומות, ואם יעשו את זה בצורה טובה זה יהיה חזק.

Timmy
Timmy
1 year לפני
בתגובה ל  Gomu Gomu No

אם אתה בא בציפייה שזה יהיה כמו האנימה מצטער להגיד לך את זה אבל אין סיכוי בעולם(!) שלא תהיה מאוכזב, אתה צריך לבוא לזה פתוח, פחות במה שהיה ולא לצפות למוזרות הרגילה של וואן פיס, המוזרות שתמיד תעבוד באנימציה אבל אף פעם בלייב אקשן. אני לא יכול לך איך לבסוף זה יצא אבל אני יכול להגיד שאם תבוא לזה נכון, קשה יהיה לאכזב אותך

Roronoa zoro
Roronoa zoro
1 year לפני

מתי יוצא הסרט רד לארץ?

xmax
xmax
1 year לפני

אפשר קישור לשרת דיסקורד?

NAMI
NAMI
1 year לפני

לא ראיתי את פרק 1030 כי ידעתי שאז ארצה לראות את הסרט אפילו יותר. וכל האנטרנט מלא בספוילרים לצאפטר החדש שכשהופיע לי ספוילר היתי חייבת להציץ קצת אז הבנתי פחות או יותר מה יקרה ואני מתאפקת לא לראות את זה באנגלית כי אני רוצה לקרוא את זה פה קודם אוף

NAMI
NAMI
1 year לפני

איזה מן תירוץ זה?רציתי להפתיע חברים עלאק

אריאל
אריאל
1 year לפני

אז אלו היו הרבה חדשות בחרת אחלה שבוע וחצי לטוס בו חחחח אז יאללה הנוהל הידוע התסריט ה"מקורי" של הסרט מעניין קצת מאכזב שדופלמינגו היה אמור להיות בסרט הוא הנבל האהוב עליי(ואני מאמין שעל עוד רבים) בנוגע ל

ספויילרים למנגה
קרוקודייל משום מה אני חושב שזה היה קצת סיטואציית גיר 5
לא יודע למה או למה התחלתי את התיבה שם זאת דעתי בנוגע לאוטה ולשיר:"לאן נושבת הרוח" הסיפור היה מרגש אבל בלי הפוסט הזה ככל הנראה לא הייתי שם לב אליו וללייב אקשן לא יודע למה גארפ מופיע באסופת השחקנים (לא בטוח שככה זה נקרא) אולי הוא יופיע בפלאשבק של לופי אני לא מתכוון לעבור שחקן שחקן אבל חוץ מהחתולה (ולא אני לא מדבר על נאמי) הליהוקים די טובים אפילו נחמדים פלוס פלוס פלוס פלוס שני פלוס לכל אחד הראיון עם השחקן של סאנג'י היה מרגש ומסיימים עם הנושא הכי דפוק (במובן הכי טוב של המילה) הבית של אודה זה כאילו ילד הוא המעצב פנים שלו רואים שהוא לא ידע שהוא יהפך לעשיר וזהו ביי

נערך לאחרונה אריאל ע"י 1 year לפני
yaniv
yaniv
1 year לפני

בא לי כבר לדבר על הצ'אפטר החדש וגם זה שיש הפסקה בשבוע הבא

אריאל
אריאל
1 year לפני
בתגובה ל  yaniv

יש הפסקה שבוע הבא?

yaniv
yaniv
1 year לפני
בתגובה ל  אריאל

כן

אריאל
אריאל
1 year לפני
בתגובה ל  yaniv

רגע אתה מתכוון ששבוע הבא יש צ'אפטר ואחרי זה הפסקה או שאחרי צ'אפטר 1058 יש הפסקה

yaniv
yaniv
1 year לפני
בתגובה ל  אריאל

אחרי 1058

koren D story
koren D story
1 year לפני

וואו תשמע שאתה אחד התותחים והתגעגענו אלייך המון, כיף שחזרת. תמשיך לעשות חיל.
ומעניין לעניין באותו העניין; נהנתי מאוד מהניתוח שלך לשיר של אוטה. כל כך חבל שהמתוקה הזו הולכת להיות יריבה של לופי 🙁 מעניין כמה צדדה השטני התפתח ברבות השנים. . .

Akagami
Akagami
1 year לפני

אני כבר לא יכול לחכות לצ'אפטר ל1058

יעקב די גול
יעקב די גול
1 year לפני

אודה זה אודה

עוד פוסטים

Back to top button