זורו – הכנף ששכחה את עצמה | ניתוח לפרק 1062

שללללללללללללום חברים!
היום, כפי שהבטחתי, אני כאן כדי לכתוב לכם על פרק 1062, ולמה, בדומה לסאנג'י בפרק שקדם לו, הקרב עם קינג הביא את זורו לסגירת מעגל ופיתוח דמות אדירים משנדמה לנו – אשר לולא הם קרו, לופי לא היה מסוגל להפוך למלך הפיראטים וליצור עידן חדש, כפי שהוא אמר לאוטה שהוא יעשה בסרט רד. בנוסף, שוב – בדומה לפרק הקודם, גם האחד הזה הוא פרק היסטורי שיש כל-כך, כל-כך הרבה מה לכתוב עליו, אז בלי עוד אף מילה מיותרת – בואו ניכנס לפרק.

במאי הפרק – ריוסקה טנאקה:


ריוסקה טנאקה (Ryōske Tanaka) הוא אחד הבמאים הצעירים והמוכשרים העובדים כיום בטואי, בדומה לאישיטאני, אותה חלקכם כנראה מכירים בתור הבמאית של 1015 האגדי. הוא הצטרף לצוות האנימה בסוף הול קייק איילנד, ועבד כעוזר במאי הפרק על לא מעט פרקים, ובהם 890 (ההגעה לוואנו) ו- 914 (לופי נגד קאידו הדרקון). כל אחת מהעבודות האלה, וגם עבודותיו בתפקיד זה לאחר שהתחיל לביים פרקים בעצמו – כמו על פרקים 965 (רוג'ר נגד וואיטבירד) או 1000 (צריך הסבר?), למשל – ללא ספק לימדו אותו הרבה מאוד על העבודה כבמאי בתעשייה ועזרו לפיתוח הסגנון שלו כבמאי לאורך השנים. פריצת דרכו של טנאקה אל זירת הבימוי העצמאי הייתה עם פרק 926, פרק דיאלוג שהגיע מייד לאחר האקשן החזק של 925 (או-סובה מאסק נגד פייג' וואן). ואיך טנאקה ביצע את הופעת הבכורה שלו? מצויין. 926 הוא אומנם לא איזה פרק גדול או מיוחד, ואפילו אני הייתי צריך לבדוק לגביו כי לא זכרתי אותו (אפילו כי אני זוכר בעל-פה הרבה מאוד מהפרקים בסדרה), אבל הוא פרק שמבצע כל רגע מתוכו בצורה נהדרת – עם פסקול מצויין, שימוש חכם בשקט כשהוא מתאים, והרחבות מאוד חכמות לתוכן של המנגה. בגדול, זה פרק שאומנם לא פוצץ לאף-אחד את המוח, אבל אני בטוח שהוא הרשים לטובה מאוד את חבריו לצוות בטואי – כי הפרקים שטנאקה קיבל לאחר-מכן רק גדלו יותר ויותר.
הפרק הבא של טנאקה היה 953 (קאידו נגד ביג מאם), שהיה פרק חזק מאוד, אשר במיוחד ביצע נהדר את האקשן המטורף של הקרב בין שני היונקו בתחילתו, וריצה מאוד אנשים כמוני שהתאכזבו מהביצוע של הקלאש הראשון שלהם בסוף פרק 952. לאחר הפרק הזה, בו טנאקה הוכיח ללא ספק שהוא מסוגל לבצע אקשן ברמה מאוד גבוהה, ההזדמנות הבאה שהוא קיבל הייתה גדולה מאוד – והיא ביום פרק 972, הקרב בין אודן לקאידו. מעבר לכך שמדובר בתוכן סופר משמעותי, והעובדה שהאנימה הרחיבה מאוד את הקרב עם אנימציה מטורפת שדרשה בימוי ברמה גבוהה מאוד כדי לאפשר לפרק לעבוד, טנאקה אפילו קיבל בפרק הזה את ההזדמנות והמשימה הגדולה של לעבוד עם הסטוריבורד של מי שבאותו הזמן הייתה אחת מסגני הבמאי הראשי של האנימה – איה קומאקי (Aya Komaki). ומה אפשר להגיד… הוא ביצע את עבודתו ברמה הגבוהה ביותר, והצליח לנהל את ההפקה הגדולה הזאת בהצטיינות – מה שהוביל ליצירת אחד מפרקי האקשן החזקים בארק וואנו.
לאחר שהוכיח את עצמו בצורה כזו, טנאקה סוף-סוף זכה להתחיל ליצור בעצמו סטוריבורדים לפרקים שלו (נגיע לזה תיכף), ובשני הפרקים הבאים שלו – 1006 (שינובו נגד חיל השריון של סאסאקי) ו- 1019 (טאמה מגיעה לאוניגאשימה, ואקשן קצר ומטורף של פראנקי נגד סאסאקי) – לקח תוכן לא משמעותי בכלל מהמלחמה באוניגאשימה, והפך אותו למעניין ומוצלח הודות לכישרונו הרב.
פרקו הבא, 1033, היה, ונותר, פרק השיא של טנאקה ברמת הבימוי והסטוריבורד. הפרק הזה, אשר הציג את תבוסתו הנוספת של לופי לקאידו, היה פשוט מושלם. כל רגע של פסקול או שקט היה מושלם והתאים לסצנה. כל פריים נראה כאילו הוא לקוח מסרט, עם איור יפהפה, זוויות צילום דינמיות וסמליות, וקומפוזיציה פנטסטית. כל קטע אנימציה היה דינמי ומלא בחיים. בקצרה, יצירתיות נשפכה מכול רגע ורגע בפרק הזה, והוא בצדק מוחלט תפס את מקומו בעייני רבים כאחד הפרקים הטובים ביותר במלחמת אוניגאשימה, בוואנו, ובכול הסדרה.
לסיום, רגע לפני שנעלם לזמן מה עד לפרק הזה ממש, הפרק האחרון שטנאקה בירך אותנו בו היה 1048 – פרק מדהים ויפה בטירוף, אשר לקח את העבר של יאמאטו מהמנגה וחיזק אותו אפילו יותר, ונגמר עם אחד מקטעי האנימציה הטובים ביותר בכול וואן פיס.

אמני הסטוריבורד – ריוסקה טנאקה, סוטה שיגצוגו, וקאצומי אישיזוקה:


מאחר וכבר דיברנו עליו, נתחיל עם טנאקה. התמונה שאתם רואים מצורפת פה היא של אחד משלושה הסטוריבורדים הבודדים של טנאקה שפורסמו לציבור, והוא לקוח מפרק 1006, עליו כבר כתבתי קודם. עכשיו, לאנשים שמעולם לא ראו סטוריבורדים בחייהם כנראה קשה להבין האם ולמה זה נחשב לטוב, אז כדי שתבינו, הנה הסצנה הסופית שהסטוריבורד הזה לקוח ממנה (לחיץ). לא רע, נכון? ובאופן כללי, אם נסתכל על הפרקים, שדיי מדברים בעד עצמם – ובמיוחד על 1033 ו- 1048, ניתן לראות בבירור את הכישרון הרב שלו בתחום. החל מיצירתיות מגניבה עם דברים כמו סאנג'י קורע את פוסטר הבאונטי של זורו בדמיונו כי הוא עצבני עליו ב- 1033, דרך האקשן הגדול והמפוצץ של כל הפרקים שלו, ועד לסמליות סופר חכמה עם הירח (המסמל את וואנו, כפי שכבר הסברתי בעבר) בפרק 1033, או עם האור החזק מהסמוראים שעזרו ליאמאטו כשהם הלכו אל מותם בגלל שהם היו האור בחייו של הילד בפרק 1048 – טנאקה פשוט יודע ליצור סטוריבורדים חכמים שמעניינים גם את העין שרואה אותם, וגם את המוח שחושב עליהם, וזה דורש כישרון רב.

הבא הוא סוטה שיגצוגו (Sota Shigetsugu), הידוע יותר בשם HoneHone (או עצם-עצם, בתרגום ישיר). סוטה הוא אנימטור שעובד על האנימה, ואחראי לכמה מהקטעים המטורפים ביותר שקיבלנו בשנים האחרונות – ובהם לופי ודרייק נגד נאמברס בסוף פרק 1001 (משם לקוחה התמונה הנ"ל של לופי), הרד הוק המדהים של לופי בסוף פרק 1055, והחלק השני של קרב הספרייה ברד. עבור הפרק הזה, סוטה הועסק אך ורק בתור אנימטור משני (מי שממלא פריימים נוספים בין אלה שהאנימטור המקורי צייר). עם זאת, הבן-אדם החליט להיות קצת תחמן, ובגלל שהוא ממש רצה ליצור סטוריבורדים לפרק הזה – רצון שהוא הביע עוד כאשר הצ'אפטר המקורי של הקרב, 1035, יצא – הוא החליט פשוט ליצור ולשלוח אותם לסטודיו בלי לשאול אותם חחחחח. ובכן, כפי שאתם יכולים לראות, זה השתלם לו, והוא זכה לכך שבסופו של דבר הסצנה האחת מתוך הפרק שהוא יצר בשבילה סטוריבורדים באמת השתמשה באלה שלו – מה שגם, למעשה, הופך את הפרק הזה לפרק הבכורה שלו כאמן סטוריבורד.

אמן הסטוריבורד השלישי שלנו הוא האדם שהקנה לפרק הזה את זהותו הוויזואלית, והוא קאצומי אישיזוקה (Katsumi Ishizuka). אישיזוקה הוא אחד האנימטורים הוותיקים והאהובים ביותר בוואן פיס, אשר יצר לנו לאורך השני קטעים כמו התבוסה של קרוקודייל (126), התבוסה של בלונו (273), הופעת הבכורה של דיאבל ג'מבה (298), התבוסה של לוצ'י (309), הקלאש האחרון של לופי וקאטאקורי (870), המכה הראשונה של לופי על קאידו (914), הקלאש האגדי של רוג'ר ו-וואיטבירד (965), ועוד כל-כך כל-כך הרבה…
עם זאת, אנחנו כאן כדי לדבר על הסטוריבורדים שלו. את הסטוריבורד הראשון בקריירה שלו, אישיזוקה עשה עבור אחד מפרקי WE ARE ONE (עליהם כבר כתבתי בפוסט על 1051). ספציפית, אישיזוקה יצר את הסטוריבורד והאנימציה של סצנת האקשן עם זורו וסאנג'י משיתוף הפעולה שלהם נגד הצוות של פוקסי. עוד שם, ניתן לראות את סגנון הסטוריבורדים המאוד אישי וייחודי שהוא יאמץ לעצמו בעתיד – כזה שמאדיר את האקשן על-ידיי הצגת זירת הקרב כרחבה וגדולה ככול הניתן, ומאפשר למתקפות להיראות גדולות ומרשימות בהתאם.
את הופעתו הראשונה כאמן סטוריבורד על האנימה עצמה אישיזוקה עשה בפרק 1004 (הנדנים נגד קאידו), ובו הוא צייר את הסטוריבורד למתקפה של הנדנים בסגנון שתי החרבות של אודן (וגם עשה את האנימציה לסצנה מהרגע שבו קאידו מתחיל לראות את אודן). גם שם, וגם בהופעתו הבאה – על סצנת הסיום של פרק 1017 (הדור הנורא ביותר נגד קאידו וביג מאם), שגם בה הוא עשה את האנימציה מרגע ההסתערות של לופי על קאידו ועד לסוף הפרק – אישיזוקה המשיך ויצר סטוריבורדים גרנדיוזיים וענקיים שנותנים לאנימטורים את החופש להשתולל כמה שהם רוצים עם האנימציה וגודל האקשן שהם מציירים.
לאחר פרק 1017, אישיזוקה הודיע כי הוא יפרוש מתפקידו כאנימטור ויעבור לתפקיד אישי ומיוחד משלו – אמן סטוריבורד אקשן – תפקיד ובו הוא מצייר את הסטוריבורדים לסצנות אקשן גדולות, ומשאיר את ציור האנימציה עצמה למישהו אחר, מה שמאפשר לו להופיע על האנימה לעיתים קרובות בהרבה. מאז כניסתו לתפקיד מיוחד זה, אישיזוקה יצר את הסטוריבורד לסצנת החזרה של זורו בפרק 1046, ולסצנת החזרה של לופי לגג בסנייקמן בפרק 1049. הסצנה מ- 1049, ספציפית, התפוצצה באינטרנט כל-כך שהיא ככול הנראה אחת הסצנות האהובות ביותר בסדרה כיום, וזאת בין היתר הודות לסטוריבורד המטורף שלה. התמונה למעלה, אגב, לקוחה מהקטע של אישיזוקה ב- 1049, וניתן לראות שם את איך שהוא נותן לזירת הקרב תחושה גרנדיוזית וענקית.

במאיי האנימציה – קאצומי אישיזוקה, מידורי מטסודה, וקייטה סאיטו:


כפי שבוודאי כבר הבנתם, אישיזוקה הוא חתיכת איש צוות של האנימה, אבל מה עברו בתחום בימוי האנימציה? ובכן, פרק הבכורה שלו בתפקיד זה היה 263  – הפרק בו רובין ופראנקי הגיעו לאניס לובי עם סוכני CP9. לאחר-מכן, אישיזוקה המשיך ועבד כמה מהפרקים הטובים ביותר בכול אניס לובי – ובהם 273 (לופי מביס את בלונו), 290 (מוסנטר פוינט לראשונה), 298 (דיאבל ג'מבה לראשונה), ואפילו 309 (לופי מביס את לוצ'י). את כל הפרקים הגדולים הללו אישיזוקה חיזק עם תיקוני האיור הגסים והמטושטשים שלו – אשר מקנים לעבודותיו זהות וויזואלית מאוד מיוחדת, ויוצרים תחושה של עוצמה אדירה, כפי שאתם יכולים לראות בתיקוני האיור שלו שפורסמו מתוך פרק 1062 אשר צירפתי למעלה. מאוחר יותר בסדרה, אישיזוקה העניק לנו גם את פרק 486 – אשר הציג לראשונה בסדרה אדם שהשתמש בשני כוחות פירות שטן, הלוא הוא בלאקבירד.
כפי שאתם בוודאי כבר מבינים, אישיזוקה הוא במאי אנימציה מטורף, אבל זה לא מה שהפך את עבודתו על הפרק בתפקיד זה לכול-כך מיוחדת. מה שהפך אותה לכזו היא העובדה שהפרק האחרון עליו הוא עבד בתפקיד זה היה 594, פרק אשר יצא לפני עשור שלם. אוקיי, טכנית, הוא כן ביים את האנימציה של חלק מפרק הספיישל של איסט בלו, אשר יצא באוגוסט 2017, אבל חוץ מזה… כלום. העובדה שהוא בחר לחזור לתפקיד במיוחד עבור הפרק הזה, במיוחד בהתחשב בכך שהוא עשה זאת מבחירה אישית – מאחר ואנחנו יודעים שהוא לא קיבל את התפקיד במקור, ולפרק היו אמורים להיות שני במאיי אנימציה בלבד, מראה עד כמה היה חשוב לו באופן אישי לדאוג שהפרק יראה בדיוק איך שהוא תיאר אותו בראשו. ובכן… רואים את זה בתוצר הסופי, שכן בדומה לאיך שניתן לראות בפרק 1017 שהוא הפרק של צ'ו יונג סה (עליו כתבתי בפוסט על 1061, אם אתם סקרנים) מעל הכול, הפרק הזה הוא ללא ספק הפרק של קאצומי אישיזוקה מעל לכול אדם אחר – כי הוא, מעל לכולם, הוא זה שהקנה לו את זהותו הוויזואלית הייחודית.

מידורי מאטסודה (Midori Matsuda) היא מעצבת הדמויות של האנימה, אשר נכנסה לתפקיד בתחילת ארק וואנו. כפי שניתן לראות בתמונות שצירפתי, תיקוני האיור שלה הם פצצה, וגם היא ללא ספק אחת מבמאיי האנימציה הטובים ביותר על האנימה. דבר נוסף שאולי תשימו לב אליו הוא הפוקוס החזק שלה על זורו, וזאת משום שהיא באופן אישי מאוד אוהבת את הדמות. זוהי גם הסיבה שהיא עבדה על כל אחד ואחד מפרקיו הגדולים של זורו לאורך הארק כבמאית אנימציה – ובהם 933-934 (זורו נגד קילר), 956 (זורו מנסה את אנמה לראשונה), 1010 (זורו מביס את אפו במכה), 1027 (טכניקת האשורה של זורו חוזרת), 1060 (ההרחבות על עברו של זורו), וכמובן, הפרק הזה – 1062.
עם זאת, תרומתה של מאטסודה בתפקיד זה לא נגמרת שם. היא עבדה על מספר פרקים גדולים נוספים, הכוללים את 862 (סולונג קארוט לראשונה), 892 (ההצגה של מדינת וואנו), 978 (לופי, קיד, ולואו, מטביעים ספינה), ופרק 1000 ההיסטורי.
בקיצור, אני חושב שעבודתה על הסדרה מדברת בעד עצמה, ומראה בדיוק למה נוכחותה על הפרק היא דבר נהדר.

קייטה סאיטו (Keita Saitō) עבד לראשונה על האנימה כבמאי אנימציה בפרק 920, ובו סאנג'י הקים דוכן סובה בעיר הפרחים וכיסח עם פראנקי כמה אנשי יאקוזה על-כך שבזבזו את האוכל שהכין. לאורך השנים, הוא הוכיח את עצמו כאיש צוות איכותי ומוכשר ביותר, וזאת דרך עבודותיו על פרקים כמו 934 ו- 953 שצויינו קודם, 974 (המוות של אודן), 982 (המופע של קווין), 1001, 1019, 1027, ו- 1046 שצויינו קודם, ופרק 1054 (קילר נגד הוקינס). כמו שניתן להבין, גם הוא איש צוות מוכשר מאוד.

תוסיפו לכול החגיגה הזאת את במאי הצילום הראשי של האנימה, נאויוקי וואדה (Naoyuki Wada), אשר לקח על עצמו באופן אישי את עבודת הקומפוזיציה של הפרק, לאחר שבעבר עשה בעצמו את זו של סצנות מדהימות כמו המופע של קווין (982), הרד רוק של לופי (1015), והחזרה של סנייקמן לופי (1049), ואנחנו מקבלים צוות פנטסטי מכול הכיוונים והמחלקות, אשר אמור ללא ספק לקחת את רגע השיא המטורף של זורו מהמנגה – שבשונה מזה של סאנג'י, היה מצויין כבר שם – ולחזק אותו אף יותר.
אז עם כל הצוות המטורף הזה, ורשימת אנימטורים מטורפת שמגבה אותם בצד הזה של ההפקה, בואו סוף-סוף ניכנס לפרק עצמו, ונראה איך האנימה עיבדה את הרגע הענק הזה בסיפורו של צייד הפיראטים והסייף החזק ביותר בהתהוות – רורונאה זורו.

החולשה:


הפרק מתחיל עם קטע ממש קצר של אקשן בין לופי לקאידו, אשר מאוד הזכיר לי קטע מהקרב שלהם בפרק 1033 (וזה לא מפתיע, בהתחשב בכך שמדובר באותו הבמאי ואמן הסטוריבורד).
האקשן הגדול בין זורו לקינג מייד מתחיל, ומי טוב לפתוח אותו מהאדם שיצר לנו את סצנת הפתיחה של פרק 1051 – טראנוסקה הורי (Tranosuke Hori). תרומתו של הורי כוללת כחצי דקה של אקשן מצויין בין זורו לקינג. החל מאימפקט פריימס נהדרים, דרך טשטושים יפים שנותנים תחושת מהירות, ועד תנועה דינמית של המצלמה וזוויות "צילום" מסובכות ויפות מאוד לביצוע – הקטע הזה פותח לנו את הקרב בצורה נהדרת, ומכין אותנו לקראת הטירוף אשר עתיד להגיע.
דבר נוסף שמאוד אהבתי בעבודתו של הורי, אשר ככול הנראה נובע יותר מהסטוריבורד המצויין של טנאקה, הוא ההצגה המוקצנת והמדהימה של הבדלי הגודל בין קינג והמתקפות שלו לבין זורו. זורו ממש מתגמד בחלק מהשוטים של הסצנה, מה שעושה עבודה נהדרת בהצגתו בתור זה שמאתגר עכשיו מישהו במעמד עליון משלו – שזה בדיוק המצב, כמובן.

האנימטור הבא שמופיע על הפרק הוא קיאקה (KIECA, לחיץ לצפייה באנימציות מעריצים מטורפות שלו – כוללות ספויילרים כבדים). בהופעתו השנייה על האנימה, לאחר שצייר קטע קצר של סאנג'י בפרק 1041, קיאקה עושה את החלקים של האקשן שמתרחשים בזמן שזורו חושב מה עלולה להיות חולשתו של קינג, והקטעים שלו הם אלה שאנחנו רואים בין הפלאשבאקים בשחור-לבן לרגעים מפרקים קודמים. בגדול, הוא יצר אנימציה נחמדה, אבל לא שום דבר מאוד מיוחד (בשונה מאנימציות המעריצים שלו, שבאמת ממש שוות צפייה), ולכן, אנחנו נמשיך לקטע הבא.
הקרב ממשיך, והפעם עם אנימציה מטושיזומי מורקאמי (Toshizumi Murakami), אשר עושה את הקלאש של זורו וקינג מצויין, עם רגע קצר של הילוך איטי שנועד להראות לנו את העובדה שהלהבות על גבו של קינג כבו. לאחר הקלאש, מורקאמי עושה עוד קטע קצר של זורו משתמש בזירת הקרב סביבו כדי לקפוץ לעבר קינג מלמעלה – ותוקף אותו עם טכניקת צייד הנמר המפורסמת שלו. מעבר לכך שזה משחק מגניב עם זירת הקרב, מדובר גם בסיפור חזותי, שכן זו הפעם הראשונה בפרק שבה זורו נמצא מעל קינג – בעמדת עליונות עליו – ובהתאם, זוהי הפעם הראשונה שהוא מצליח לפגוע בו.
את המתקפה עצמה, עם זאת, מבצע האיאטו קורוסקי (Hayato Kurosaki), והוא ממלא אותה באפקטים מאוד יפים – דבר לא מפתיע, בהתחשב בעבודתו על השמדת הבית של אקי, הסצנה ההיא של מאקימה בפרק 9, הפתיח, וקטעים נוספים בצ'יינסו מן.
כפי שאתם יכולים לראות בתמונה הגדולה שתחת הכותרת, זורו מתגבר על קינג, ומצליח להרוס סופית את קסדתו.
מגיעים לחשיפת הפנים של קינג, הלוא היא הסצנה ש- HoneHone עשה עבורה את הסטוריבורד. האנימטור שמביא לחיים את הסטוריבורד שלו הוא טאצויה מיקי (Tatsuya Miki, אנימטור ב"תלתן שחור" ו"תוצרת תהום"), אשר גם זוכה משיגצוגו לגיבוי של אנימציה משנית. ביחד, שניהם נותנים לסצנה תחושה מאוד מיוחדת ומסוגננת – כראוי לחשיפת הפנים של מישהו כמו קינג.
החל מניגוד הצבעים המאוד אסתטי, דרך האופן הממש יפה ומגניב שבו האפקטים של האש והאבק מצויירים, ועד לאנימציה הממש מספקת של השיער של קינג כשהוא תולש את המסיכה מפניו – הקטע הזה נראה מצויין מכול כיוון. בנוסף, יש לנו גם מעט סמליות פה, שכן זורו – שלראשונה השיג עמדת עליונות הודות לכך שלמד איך הוא יוכל לפגוע באויבו – נמצא למעלה, מעל קינג.
ואם כבר מדברים על המיקום של הדמויות, שימו לב שלאורך כמעט כל הפרק קינג תוקף משמאל לימין ומלמעלה למטה, וזורו בדיוק להפך. אני יודע שזה קצת מוזר להזכיר את זה עם התמונה ההפוכה בדיוק למעלה, אבל אם תחזרו ותצפו בפרק, כמעט כל רגע בו בנוי ככה, וזה מכוון – מכיוון שזה מאפשר לבנות בתת-מודע של הצופה דרך קלה וברורה יותר לעקוב אחר האקשן, ובנוסף, מציג את זורו בתור האנדרדוג של הקרב, אשר מאתגר מישהו במעמד גבוה משלו. דבר דומה נעשה בפרק של סנייקמן לופי נגד קאטאקורי (870), אגב.

מאביר – למלך:


הקרב ממשיך, ואנחנו יוצאים אל הזירה החיצונית שבה נהיה עד לסופו. האנימטור רוקו (Ruko) לוקח על עצמו את החלק הבא, ומביא לנו קטע חזק במיוחד שמשמש כהופעת הבכורה שלו על האנימה. רוקו נותן לנו קטע אקשן קצר ויפה מאוד, עם אנימציית רקעים טובה, תנועה מהירה ועוצמתית, קינג שהופך לעב"מ, וכמובן…
מעניין אותי מי קלט את זה… אם בכלל XD . פרט מעניין נוסף שקלטתי הוא המשחק עם צבעי הלהבות של קינג: כשהוא זז ונלחם, הן מתחממות – ונהיות צהובות, וכשהוא עומד לרגע בלי לעשות כלום – הן נצבעות באדום, צבען של הלהבות הקרות ביותר (יחסית). תשומת הלב לפרטים בפרק הזה היא באמת מטורפת.
אנחנו מקבלים רגע קצר של דיאלוג, ואז… זה קורה – השימוש הראשון בטכניקה החדשה של זורו, והרגע שמנציח את עלייתו ממעמד של אביר – למלך.
זורו התחיל את מסעו בעולם כסייף עצמאי שצד פיראטים בשביל כסף בים הכחול, וחיי אך ורק בשביל עצמו. גם כאשר הוא הצטרף ללופי בתחילת הסיפור, מה היה לו להגיד לקפטן החדש שלו? "אם תעמוד בדרך להגשת החלום שלי, אני אוריד אותך בעצמי" (ציטוט לא במילה ומילה, כמובן). הדרך האגואיסטית והמלכותית הזאת הנחתה את זורו בחייו עד אותו שלב, ותמשיך לאפיין אותו לאורך הסיפור. היא גם ללא ספק דרך חזקה מאוד – כזו שהקנתה לו את הכוח להפחיד עד מוות את ארלונג, אשר בשלב הזה כבר חווה לחימה עם קיזארו, להזכירכם, ולהילחם שווה בשווה בלופי בוויסקי פיק. עם זאת, יש גבול מאוד ברור שאליו הדרך הזו מגיעה – פלדה. בקרב שלו מול מר. 1, זורו גילה כוח חדש לחלוטין – כזה אשר מאפשר לו לחתוך דרך דברים קשים כפלדה, אך גם במידת הצורך, לא לחתוך דבר. למה? כי את הכוח הזה הוא גילה כאשר רצה להילחם לא למען עצמו כמו פעם, אלא למען החברים שלו. הוא ידע שבמידה וייתן למר. 1 לעבור אותו, האחר ילך ויירצח את נאמי, וכנראה שגם ימשיך משם אל שאר חברי הצוות. הוא גם ידע שכול מטרתו באלבאסטה היא להציל ממלכה שאין לו שום קשר אליה מהשמדה עצמית במלחמת אזרחים הרסנית, והסיבה היחידה שלו לכך הייתה הרצון האמיתי והכן בתוכו לעזור לחברה שזקוקה לו – ויוי. ובכך, דרך הגישה החדשה הזו של לחימה למען האנשים שחשובים לו, זורו גילה כוח חדש אשר איפשר לו להתגבר על אויבים חזקים בהרבה ממה שיכל לדמיין לפני-כן, ולא פחות חשוב מכך, לא לחתוך אפילו עלה במידה ויבחר זאת. הרי, מה שוות יכולותיו כשהן מכוונות ללא שליטה על אנשים שהוא רוצה להגן עליהם?
רוב מסעות הלמידה של דמויות יעצרו כאן, אבל לא עבור זורו. אין ספק שכוחו החדש והמניע החדש ללחימתו שהשיג היו אדירים מקודמיהם, אבל למה או או, כשאפשר גם וגם? בתמונה הראשית של הפוסט הזה שמתי צילום של זורו מאחד הרגעים האייקוניים ביותר בסדרה, ובו הוא מכריז כי לא קרה דבר. רגע מדהים, חזק, ומרשים – אין ספק בכך – אבל באותו הזמן, קל מאוד לפספס את הצד הפחות מוצלח של המעשה של זורו פה. במפגש עם קומה, זורו חווה מחדש חולשה לראשונה מאז אלבאסטה. בדומה לאיך שמר. 1 היה חסין למתקפותיו בעבר, זה נראה שהסייבורג הקשיח שמולו לא נפגע בכלל מאחת הטכניקות החזקות ביותר שלו, ממש כאילו כלום לא השתנה. אבל למה זה כך? הוא כבר למד, גדל, התפתח, והתחזק כל-כך, והוא נלחם עבור חבריו בכול ליבו, ובכול זאת, שום דבר לא עובד. אז, ברגע של יאוש וחוסר ברירה, זורו מציע את חייו במקום אלה של לופי, ומצהיר בפני קומה כי "מה שוות השאיפות שלי, אם אפילו על הקפטן שלי לא יכולתי להגן?". משפט זה נשמע אצילי תחילה, אבל במבט קרוב יותר מתגלה כי הוא מסמל בדיוק את כל מה שלא נכון בגישה בה זורו חיי. האחד לא צריך לבוא במקום השני, אלא לצידו. לופי אמר זאת בעצמו, אי שם כשזורו הצטרף לראשונה: "הסייף החזק בעולם? נהדר! מלך הפיראטים יצטרך לא פחות מכך בצוות שלו". מהרגע הראשון, התשובה נאמרה לזורו בבירור על-ידי הקפטן שלו. הוא לא צריך לדאוג רק לחלום של לופי והאחרים, והוא גם כמובן לא יכול לדאוג רק לעצמו יותר. מה שהוא צריך לעשות הוא להשיג את החלום שלו – והגעתו לפסגה תהיה מה שיניף את לופי לפסגה משלו, אחת גבוהה מכול אשר ניתן לדמיין.
עם ההבנה הזו, אשר סוף-סוף הכתה בו בפרק 1060 לאחר שנזכר בהבטחות לחברת הילדות ולקפטן שלו כאחת, זורו העיר באמת את האקי המלכים שלו, ועכשיו, עם הטכניקה החדשה שפיתח, הוא מוכן להשתמש בשילוב השאיפות האלה ובהאקי החדש שלו כדי להגיע לרמות שהוא מעולם לא היה בהן עד כה – רמות אשר בטוח יובילו אותו אל הפסגה שלו, ויעזרו להוביל את לופי לזו שהוא מנסה להשיג.
אז עם ההבנה הרחבה הזאת על סגנון החרבות החדש של זורו, בואו נחזור לקרב. אנימטור שידוע מאוד בעבודתו על "תלתן שחור" בשם איסוטה (Isuta) מבצע את טכניקת האוניגירי של זורו, לאחר שבעבר עבד על הקרב המטורף על הספינה בפרק 978 ועל הפעלת ההאקי של לופי בסוף פרק 1015. מאחר ואוניגירי היא מתקפה שהמראה שלה באנימה הונצח לתמיד על-ידי אישיזוקה בסצנה האגדית שלו מפרק 934 (לחיץ), איסוטה שואב השראה רבה מאיך שנראה  הקטע הנ"ל עם הביצוע שלו למתקפה. ושוב, מאחר והסגנון הזה הונצח מסיבה כלשהי, כמובן שזה עובד, חחחחח. "אל תתקנו את מה שאינו שבור" הוא שם המשחק עם המתקפה הזאת.
בכול מקרה, כמו שכתבתי, המתקפה שואבת השראה רבה בנראותה מאיך שהוצגה בפרק 934: החל מהאימפקט פריימס המטורפים של זורו (יצורפו למטה כמה לדוגמה), דרך ההילה המטורפת סביבו, ועד לדרך שבה ההסתערות שלו מוצגת – ניתן למצוא נקודות דמיון רבות בין 2 הסצנות המצויינות. אני כן חייב לציין לרעה לצערי את הסאונד שטנאקה בחר למתקפה של זורו, שכן הוא נשמע ממש מוזר ולא מתאים לרגע הדרמטי עם המוזיקה החזקה ברקע, אבל מעבר לכך מדובר בסצנה מצויינת שסוגרת נהדר את החצי הראשון, והרגוע יחסית (X_X), של הפרק.

מאלבר – ל"קינג":

עם החזרה לחלק השני של הפרק, ההבדל בין זורו וקינג מתבהר מהר מאוד: קינג הוא זורו, אבל מלפני שנזכר בעצמו. רגע לפני הקפיצה לעבר של קינג, אנחנו רואים אותו נזכר בהבטחות של זורו לקפטן ולחברת הילדות שלו – שוב, שימו לב לדגש המשמעותי על שתיהן הפעם, זו לצד זו, ולא אחד כנגד השנייה. אז, אנחנו שומעים את קינג אומר לקאידו שהוא חב לו את חייו… וזהו. זאת ההבטחה של קינג. במילים אחרות, קינג הוא הזורו של לפני הקרב הזה – האדם שהיה מוכן לזרוק את כל מי שהוא למען הקפטן שלו, ושכח לגמרי מעצמו. כשזורו היה במצב שלו, היכולות האדירות שלו בתור לוחם אדיר ונצר לגזע הלונארים נתנו לקינג את היתרון, אבל עכשיו כשזורו התעורר, והוא נשאר מאחור, נפילתו בסוף הפרק הפכה לעניין של זמן.
העבר עצמו של קינג הורחב באופן פנטסטי, אגב, והפך ממשהו מזורז ומלהיב בגלל ההצגה של קאידו הצעיר במנגה – לפלאשבאק יפה, עמוק, ובעל משמעות, וזאת למרות שהם נצמדו לכול הדברים המרכזיים של המנגה. הדרך שבה הכול הוצג פשוט הפכה אותו להרבה יותר אישי ומעורר קשר לדמות של קינג, שזה נהדר.
אז… הפלאשבאק מתחיל, ויש אזעקה ב- PH-006, או "פאנק האזארד 006", דבר שהוא כמובן גם רפרנס עקיף של אודה למושג המדעי pH, משום שמדובר באי מדעי. אנחנו מקבלים שיחה קצרה בין קינג לקאידו שאין לי כל-כך מה להרחיב עליה, למעט העובדה שקאידו חייך! שימו לב לזה צופי אנימה, כי זה אירוע מאוד נדיר לראות חיוך כזה אמיתי וכמו של לופי ממנו… זה פרט מעניין.
אז קאידו ואלבר (או ארבל, אגב, כי הביטוי של שני הצלילים זהה ביפנית, כך ששתי האפשרויות סבירות) בורחים, ואנחנו מקבלים הצגה ממש מגניבה של האקי המלכים של קאידו דרך כוונת הרובה של החייל שרצה לירות בו. בשלב הזה מגיע קטע האנימציה המעניין הבא, והוא מהאנימטור הצרפתי הראשון (וספויילרים: לא האחרון) על הפרק, דוריאן קולון (Dorian Coulon). האנימטור הזה, שעבד בעבר על פירוק החומות בעונה הרביעית של "התקפת הטיטאנים", מספר קטעים בסרט החדש של "תלתן שחור", ההליכה של לופי אל קינמון והנדנים בפרק 1015, חלק מהקרב של לופי וקאידו בפרק 1033, ועוד, הגיע הפעם עם קטע קצת שונה מעבודתו עד היום, ויצר סצנה סופר מיוחדת ויפה, שמאוד מזכירה לי את האנימה של צ'יינסו מן (או "איש המסור" בעברית). כל התנועות נעשות עם מעין כובד כזה, באיטיות, ועם תשומת לב מדהימה לשפת גוף – משהו שמאוד אפיין את האנימציה של צ'יינסו מן מחוץ לקטעי האקשן שלה. בנוסף, ממש אהבתי את הפרט של ציור הרובים של החיילים כמטושטשים לפריים אחד בדיוק כשיורים בהם. אני בספק שזה אפשרי לקלוט את זה במהירות צפייה רגילה, אבל הנוכחות של הטשטושים האלה מוסיפה לתחושה המציאותית והחייה של האנימציה – כי היא ממש מרגישה כאילו החיילים נדחפו קצת לאחור מהרובה שלהם בעת היירי, בדומה למציאות. בקיצור, קולון לא עבד על האקשן הפעם, אז אני בטוח שהקטע שלו פחות זכור, אבל האנימציה שלו על הפרק היא בקלות אחת הטובות בכול מפלצת האנימציה שהיא 1062.
קאידו מתרשם מכוחו של אלבר, ומחליט כי עדיף לו להיקרא קינג – מה שממש משמח את הנער, ומוביל אותנו לשוט שמצורף תחת הכותרת של החלק הזה, ובו קאידו מוצג בתור ה"אור" בחייו של קינג, לצד החלטתו להקדיש את חייו לקאידו מאותו הרגע. החלטה ש, כפי שכבר ציינתי, הובילה לבסוף למפלתו בקרב הזה.

האקשן מתחמם:


החצי השני, והבאמת גדול, של האקשן מתחיל, ועם לא אחר מהאנימטור פאסטו (Fasto), אשר חוזר אלינו מייד לאחר שעבד על פרק 1061… לזה קוראים תפוקה לא אנושית, חברים. בכול מקרה, בדומה לעבודתו על הפרק הקודם, פאסטו יוצר סצנה מאוד מהירה, דינמית, וחזקה, עם אפקטים מאוד יפים, וטשטושים מגניבים – ובכך יוצר ספתח טוב מאוד לחצי השני של האקשן של הפרק, האחד שמנוהל על-ידי אישיזוקה האגדי.
את פאסטו ממשיך מייד שוטארו באן (Shotarou Ban), אנימטור שאם אני לא טועה מופיע על האנימה פה בפעם השנייה בחייו, לאחר שהרשים מאוד עם קטע יפה של לופי מסתער אל קאידו ומועף לאחור מייד בפרק 1024. באן יוצר קטע מאוד חזק פה, ובו קינג מסתער אל זורו באמצע האוויר ומנסה לגנוב את חרבותיו לאחר הגעתם לקרקע. גם בקטע שלו ניתן לראות את אותה המהירות והדינמיות מהקטע של פאסטו, וכמו כן גם את האפקטים המצויינים. דבר נוסף שאהבתי בקטע שלו הוא ההצגה הממש טובה של הבדלי הגודל בין זורו לקינג (משהו שגם בלט בקטע של פאסטו מ- 1061). הדרך שבה קינג ודרקוני האש שלו ברקע מצויירים נותנת להם תחושה של גופים ענקיים ומאיימים לעומת זורו, המתגמד פיזית לעומתם. לסיום הקטע שלו, באן מצייר את זורו מועף אחורה מההתנגדות שלו לגניבת החרבות עם אנימציית רקע מטורפת, אשר מחוזקת אף יותר על-ידי אפקט סופר יפה ומספק לעין של הרוח סביבו.
לאחר שהוא מתייצב מחדש על האדמה, זורו קולט שקינג האיץ, והאנימטור טאצויה מיקי מופיע בשנית על הפרק. מיקי מבצע את התנועה המהירה של קינג נהדר, עם הצגה מאוד מרשימה וחזקה של הנזק שהוא משאיר אחריו, ואז נותן לנו את רגע הבעיטה בזורו – לו הוא מקדיש אימפקט פריימס מגניבים, יחד עם פרספקטיבה מטורפת על זווית ה"צילום" הסופר מסובכת שבה קינג מצוייר.
לאחר שזורו בולם את הבעיטה של קינג, הוא ממהר להנחית עליו מתקפה לפני שיחזיר את הלהבות שעל גבו, ומיקי מפציץ בכמה מהאימפקט פריימס הפסיכיים ביותר שראיתי בזמן האחרון.

הקטע של מיקי מגיע לסיום עם אנימציית רקע נחמד של קינג עף לאחור ומנסה לייצב מחדש את עמידתו לאחר הפגיעה.
מכאן מגיע להמשיך את מיקי אולי האנימטור החשוב ביותר בפרק הזה, כריס (Chris), הידוע גם בתור Yen_BM. האנימטור הגרמני הזה, שיצר בעבר את האנימציה לסצנות מטורפות כמו המתקפה של קאידו על לופי (1015), טכניקת חיתוך האש של זורו (1017), אשורה זורו נגד קאידו (1027), סאנג'י תוקף את קווין לאחר שביקש מזורו להרוג אותו (1057), ועוד, החליט להשתגע לגמרי בפרק הזה, וצייר בעצמו את האנימציה ללא פחות מ- 3 דקות מצטברות של הפרק בעצמו, שזו כמות פסיכית לגמרי.
את הקטע הזה כריס מילא באיור הגס והמטושטש שלו – שללא ספק חוזק עוד יותר על-ידי תיקוני האיור הגסים והיפהפיים של אישיזוקה, והכניס לאקשן המון דנימיות, מהירות, ועוצמה. במיוחד אהבתי בקטע הזה שלו את איך שקינג נבלע בתוך האש של עצמו למספר פריימים שנראו ממש מגניב, ואת האימפקט פריימס המעולים במתקפה של זורו.

לאחר שקינג מעיף אותו לתוך סלע, זורו קופץ אל האוויר ותוקף את קינג מלמעלה עם מתקפת אולטרה צייד הנמר שלו – המתקפה שקינג טרח לבלום, וזורו העלה את החשד שהוא פחד להיפגע ממנה. כלומר, שוב, מדובר ברגע קצר של עמדת עליונות עבור זורו, ובהתאם, הוא למעלה, לזמן קצר.
בכול הנוגע לאנימציה, כריס ביצע גם את הקטע הזה, וצייר עבורו אנימציית רקע ממש יפה ודינמית, יחד עם אנימציית פיצוץ סופר מגניבה, וכמובן, עוד כמה אימפקט פריימס 🙂 . (סתם כדרך-אגב, אני מצרף את אלה שנראים לי מגניבים או מעניינים – יש עוד, חחחחח)
לאחר הפיצוץ, מוצגים לנו קינג וזורו הנאבקים זה בזה, ועל-מנת לעזור לו להתגבר על קינג, כריס גרם לזורו להוציא את המפלצת שבתוכו…
ולסיום, לאחר שקינג מעיף את זורו ממנו בעצבים והשני מתרסק על סלע (שוב), כריס נותן לנו עוד זוג אימפקט פריימס – כאלה שכבר רציתי לדלג עליהם בגלל עומס התמונות המוגזם בחלק הזה, אבל אז הסתכלתי שוב על השני, ופשוט חבל למנוע אותו מכם… אז רק הוא.

השיא:


איך אני בכלל יכול לנסות לעשות חסד למה שמגיע עכשיו… הקטע הבא כולל את, ללא טיפת ספק בעניין, האנימציה הטובה ביותר שנראתה באנימה של וואן פיס אי-פעם. אנימציה כל-כך טובה שכריס, האנימטור עליו דיברנו קודם וגם נדבר בהמשך, כתב כי הוא "עשה במכנסיים" כשהוא ראה אותה. מעריצי אנימציה כמוני מהקהילה הבינלאומית של הסדרה תיארו את עצמם פיזית רועדים מהתרגשות במהלך הצפייה בקטע הבא, וכולם מסכימים כי הוא אחד הקטעים הטובים ביותר שנראו בכול פרוייקט אנימציה של וואן פיס אי-פעם. אנימציה כל-כך טובה שאני באופן אישי לא מסוגל לחשוב על משהו יותר מרשים שראיתי בכול חיי. ובכן, את הקטע הבא עשה ווינסנט צ'נסארד (Vincent Chansard), האנימטור האהוב עליי ביותר בכול התעשייה.
ווינסנט הוא אנימטור צרפתי (זוכרים שרמזתי על אחד נוסף קודם?) אשר עובד על האנימה של וואן פיס מאז הפרק הראשון של שנת 2021, הלוא הוא 957 (פירוק השיצ'יבוקאי) האגדי. בפרק הזה, ווינסנט צייר את האנימציה לקטע שבו הקריין של הסדרה מציג בקצרה את כל השיצ'יבוקאי, ומילא את הסצנה בשפת גוף יפה מאוד. לאחר-מכן, לא ראינו ממנו למשך זמן רב, כנראה בעיקר בשל עבודתו על בורוטו (עשה את הראסנגן של באריון מוד נארוטו, למשל), אך כשהוא חזר בפרק האחרון של אותה השנה, 1004 (הנדנים נגד קאידו), ועשה קטע קצר למתקפה של נקומאמושי על קאידו, היה ברור שהסגנון שלו התפתח מאוד. לאנימציה שלו היה אופי מאוד אישי ומזוהה, עם תנועות מאוד דינמיות ומלאות שפת גוף אשר מתרחשות לצד תנועת "מצלמה" פסיכית שנותנת להכול תחושה ממש תלת-מימדית. גם לאיור שלו נהייתה זהות מיוחדת, עם נטייה לצייר קווי מתאר מאוד מעוגלים ועבים.
הפרק הבא עליו ווינסנט הופיע היה 1017, ובו הוא הנציח את עצמו סופית ככוכב אנימציה של הסדרה. בפרק הזה, הוא עבד על ההסתערות המשותפת של לופי, קיד, ולואו, אל קאידו בתחילת הפרק, ומילא אותה באותה אנימציה תלת-מימדית מטורפת שכבר נהייתה סימן ההיכר שלו. עם זאת, הטירוף האמיתי שלו הגיע כשצייר את טכניקת הסלאם גיבסון של קיד – סצנה שכללה את שני העיצובים המסובכים ביותר בוואנו בפער, קאידו הדרקון ופאנק רוטן קיד – ועשה את כולה באנימציית דו-מימד דינמית, מורכבת, וחלקה בקטע לא נורמלי – אנימציה שמיידית הפכה לאחת המרשימות שנראו בסדרה. הוא גם המשיך ועשה את הגאמה נייף של לואו, אותו הוא מילא בתנועת "מצלמה" מורכבת כל-כך שזה מגוחך לחשוב שהוא בכלל הרגיש צורך לצייר אותה, וחתם את עצמו סופית בזיכרונו של כל אדם שמתעמק בנושא הזה כמוני. ווינסנט המשיך ועבד על פרקים 1028 (לופי מעיר האקי מלכים מתקדם) ו- 1033 (כתבתי עליו בהתחלה), מה שגם הוכיח שהוא מהיר בקטע לא אנושי בנוסף לרמה הגבוהה של עבודתו, אבל הקטע הבא שלו ששבר את השיא של עצמו היה ללא ספק סצנת הסיום של פרק 1038 – תחילת הקרב בין יאמאטו לקאידו. הסצנה הזאת נראתה פשוט יותר מדי טוב, ולא הפסיקה לזוז, מה שהפך גם אותה לאחת מהסצנות הטובות ביותר וויזואלית בכול וואן פיס.
הופעתו הבאה של ווינסנט הייתה על פרק 1045 (הפרק האחרון של 2022, אגב), ובו הוא עבד על לא אחר מהקרב האגדי בין ראיזו לפוקורוקוג'ו – עובדה שעד היום ממלאת אותי בהערכה אדירה כלפי מפיקי האנימה על-כך שהם הבינו את גודל המימ וכיבדו אותו בהתאם. הפעם האחרונה שראינו אותו באנימה לפני הפרק הזה הייתה בסוף פרק 1048, גם-כן על הקרב של יאמאטו וקאידו, ומדובר באחת הסצנות האהובות עליי אישית ממנו. צ'נסארד גם עבד על הסרט רד, אגב, ספציפית על הסצנה של חשיפת טוט מוזיקה – אשר לא כוללת את סגנון האיור שלו, כנראה כי במאיי האנימציה יותר מקפידים לתקן הכול ולשמור על זהות וויזואלית זהה לאורך כל הפרוייקט בהפקות קולנועיות, אבל עדיין בולטת בה מאוד התנועה הדינמית והתלת-מימדית שמאפיינת את עבודתו, וגם היא אחת מקטעי האנימציה האהובים עליי אישית בכול הסרט היפהפה הזה.
אז אחרי שהפכתי את כולכם למומחים בנושא ווינסנט צ'נסארד עם הרחבה קצת מוגזמת על עברו (תסלחו לי, הוא בכול זאת האהוב עליי), בואו ניכנס לסצנה שלו… ונתחיל, כמובן, מהשנייה הראשונה:

מ ה ? !   אתם מתחילים להבין למה אני כל-כך מטורף על הקטע שלו פה? הוא צייר כל-כך הרבה אימפקט פריימס מטורפים עבור קטע של פחות משנייה, וזה פרקטית לא אפשרי לתפוס את כולם בלי לצפות בהילוך איטי ולעצור בכול רגע. במילים אחרות, הוא השקיע כל-כך אך ורק בשביל אובססיביים כמוני, וזה סופר מוערך.
קינג מסתער בתעופה אל השמיים – למעלה – על-מנת לבסס פיזית את עמדת עליונותו על זורו, ואומר לזורו שהוא ביולוגית לא מסוגל להביס אותו, מה שמראה לנו את החוסר המוחלט שיש לו בהבנת העובדה שהוא נלחם כעת נגד זורו אחר הנמצא ברמה שונה לגמרי, ושכרגע הוא חסר האונים בקרב, למרות עליונותו הגנטית. בנוסף, גם בדיבור שלו ווינסנט מסתיר כמה אימפקט פריימס יפים:
לאחר רגע קצר של דיאלוג שבו אנחנו בעיקר רואים איור וקומפוזיציה מדהימים, זורו מסתער אל קינג, והאנימציה הפסיכית של ווינסנט מוצגת לנו שוב דרך הסיבוב המטורף של המצלמה סביבו, אנימציית האפקטים הנהדרת, וכמובן – עוד אימפקט פריימס מדהימים.

קינג משחרר את מתקפת דרקון הלהבות שלו, ויש פה כל-כך הרבה על מה לכתוב… אוי ווינסנט, מה עשית לי?
תחילה, ווינסנט מחליט להיות טיפה משוגע בהגזמה, אם יורשה לי להביע את דעתי בעניין, ולצייר לנו את כל התפתחותו הפיזית של קינג, מילדותו לבגרותו, באימפקט פריימס – בדומה למה שעשה עם יאמאטו בפרק 1048, רק אפילו יותר טוב, והפעם גם נסתר מהעין. העיצוב של קינג כילד קטן, אגב, לקוח מציור של אודה, מה שמראה עד כמה ווינסנט השקיע בפרטים ודאג להישאר נאמן לעיצובים של אודה, שכן קינג מעולם לא הוצג במנגה עצמה כילד קטן (לא שהנאמנות הזו לציורים של אודה מפתיעה, אגב, כי ווינסנט הוא מעריץ גדול של הסדרה בעצמו).
הפרט המעניין השני בחלק הזה הוא שכאשר קינג מתכונן לירות את הלהבות שלו לכיוון זורו, ניתן לראות את הלהבות שלו בשני צבעים מעניינים: סגול, ותכלת. הסגול מגיע, כפי שאלה שקראו את הפוסט על 1061 אולי הבינו, כדי להראות לנו את את תחושת העליונות של קינג, ואיך שהוא רואה בזורו יצור נחות ממנו שלא יהיה מסוגל לנצח. התכלת, מנגד, אשר מופיע ממש לפני רגע שחרור הדרקון, הוא שם מסיבה פחות ספרותית, ויותר פיזיקלית: להבות כחולות בהירות כאלה הן החמות ביותר, ולכן, הצגת הלהבות של קינג שנהפכות לצבע תכלת רגע לפני השחרור שלהן מראה לנו את החום האדיר שנבנה  במתקפה שהוא עומד לשחרר על זורו.
ולסיום, כמובן שזו לא האנימציה של ווינסנט צ'נסארד ללא עוד כמה אימפקט פריימס מטורפים לרגע שחרור הדרקון עצמו…
המצלמה עוקבת מעט אחר הלהבה של קינג, אשר אפילו יוצאת לגמרי מהמסך לפריים אחד – מה שמוסיף לתחושת המהירות והדינמיות של הקטע. הדרקון המקורי מתפצל לדרקונים רבים, מה ששוב מוביל אותנו, איך לא, למספר אימפקט פריימס אגדיים נוספים של ווינסנט…
שימו לב גם לכוריאוגרפיה המצויינת של הקטע הזה, אגב. הדרקון של קינג לא סתם מתפצל. במקום זאת, כפי שניתן לראות באימפקט פריימס האלה, מתוך פיו של הדרקון הראשון יוצאת זרוע דרקון, אשר פורסת את אצבעותיה – ומתוך האצבעות האלה יוצאים הדרקונים החדשים. זו בנייה מאוד חכמה של הקטע, כי היא מובילה אותנו יפה לכך שבסוף הקרב קינג יתקוף עם דרקון אחד אחרון והכי חזק/ גדול – והוא הדרקון המקורי הזה שמתוכו יצאו כל הקטנים יותר שזורו חתך בדרכו אל קינג.
הדרקונים עפים בכול מקום וגורמים להרס וכאוס בזירת הקרב, ואנחנו זוכים להתענג על עוד מהאנימציה התלת-מימדית היפהפייה של ווינסנט. זורו מתחיל לחתוך את הדרקונים בזה אחר זה, והמצלמה עוקבת אחריו עם עוד אנימציה דינמית ויפה בטירוף בעודו מתקדם לעבר קינג. בסיום הקטע הזה, זורו שולח חיתוך ממש בכיוון ה"מצלמה", מה שנותן לווינסנט תירוץ לצייר עוד כמה אימפקט פריימס יפים במיוחד, כי בשלב הזה הוא כבר בגישה של "למה לא?" חחחחח.
זורו ממשיך להסתער וחותך את הדרקונים בזה אחר זה, באחד מקטעי האנימציה המטורפים ביותר שנראו בכול וואן פיס – אשר מצליח להציג באופן ברור וקל מאוד לקליטה של העין המון אלמנטים בולטים שזזים ללא הפסקה, על רקע דינמי שזז ללא הפסקה, ועם אפקטים צבעוניים בכול מקום… אין לי את המילים לתאר כמה דבר כזה חייב להיות מורכב, בטח ובטח כשהכול נעשה בוואן שוט ("צילום" רציף, ללא קאטים). זורו מסיים לחתוך את הדרקונים ומגיע לכמה סלעים באוויר, מה שרשמית מחזיר אותנו לאנימציה של כריס ומביא את הסצנה המרשימה ביותר וויזואלית בכול וואן פיס לסיום (למרות שגם מה שכריס עושה עכשיו הוא מטורף, ונגיע לזה בעוד רגע). לרגל הגעתנו לסיום הסצנה, ברצוני לשתף אתכם בכמה פרטים נסתרים נוספים שקלטתי במהלך הצפייה באנימציה של ווינסנט, אשר יגרמו לכם להעריך את ההשקעה ותשומת הלב שלו לפרטים אפילו יותר:


אז כריס חוזר, כפי שכבר ציינתי קודם, והכאוס המוחלט של הקרב הזה ממשיך להתגבר ולהתגבר. זורו קופץ על כמה סלעים שנמצאים באוויר לעבר קינג, וקינג העצבני ממשיך ומשחרר עוד ועוד אש במטרה לעצור ולהפיל את אויבו – מה שמוביל לאימפקט פריים נוסף ויפה מאוד שכריס צייר:
אנחנו מקבלים שוט קצר של כל זירת הקרב עם "צילום" רחב של כל הכאוס והלהבות שבה, שמאוד הזכיר לי רגעים דומים מסצנות הסיום של 1004 ו- 1017 (אשר גם בהן הסטוריבורד נעשה על-ידי אישיזוקה, כפי שהסברתי בתחילת הפוסט). אנחנו מקבלים הצגה מהירה של דרקון נוסף נוצר מתוך הלהבות ומסתער בכיוונו של זורו, ומייד לאחר-מכן עוברים בחזרה לזורו – אשר קופץ בין כמה סלעים נוספים, וחותך גם את הדרקון הזה לשניים עם טכניקת 3 החרבות החדשה שלו. ברגע החיתוך הנ"ל, כריס מוסיף עוד כמה אימפקט פריימס, כמובן, כי זה כבר נהיה חלק מהסטנדרט של הפרק בשלב הזה…
ועכשיו כשאתם גם רואים את אותם האימפקט פריימס, שימו לב לדרך היפה שבה ניתן לראות את החיתוך עצמו מתבצע בהם – עם הקווים הירוקים המסמלים את החיתוכים של זורו, והגוש הלבן המתפצל לשניים ואז מתפוצץ לרסיסים, המסמל את הדרקון שנחתך. אלה לא סתם קשקושים אקראיים שנועדו לסמל שהיה בום גדול ונמשיך הלאה, יש משמעות לאופן הספציפי שבו הם צוירו, וזה יפה לראות את המחשבה שהושקעה בכך.
הקרב מגיע לשיאו, ושני הלוחמים מתכוננים למתקפותיהם האחרונות. בהתאם, גם תיקוני האיור של אישיזוקה נהיים אפילו יותר גסים ואינטנסיביים – מה שעוזר למכור את התחושה של שיא הקרב ולהביא אותנו, הצופים, לשיא ההתרגשות. קינג צועק לזורו שזה סופו עם ברקים סגולים סביבו, שוב, בגלל תחושת העליונות שלו, ומסתער לעברו בליווי אימפקט פריים סופר מיוחד ומגניב.
אנחנו מגיעים לרגע השיא, ושני הלוחמים צועקים את מתקפותיהם – אשר מסמלות פעם אחת נוספת את ההבדל ביניהם שהוביל למפלתו של קינג: מהעבר הראשון, זורו, המשתמש בטכניקת הסייפות החדשה שלו המסמלת את שאיפתו להיות "מלך". מהעבר השני, קינג, אשר מתקפתו האחרונה והחזקה ביותר היא "קיסר דרקון האש השומר", המראה את נכונותו לכרוע ברך בפני הקיסר הדרקון שלו, קאידו, משום שהוא רואה בו האל השומר שהציל את חייו. ובכן… כפי שכולכם כבר יודעים, זורו חתך את הדרקון השומר של קינג, ובאמצעות שילוב של נחישות ועוצמה שאין כדוגמתן פילס את דרכו עד לקינג שמעליו, חתך את הכנף שלו המסמלת את הגנטיקה העליונה שהוא כל-כך התגאה בה, והכניע אותו סופית.
עם זאת, הסמליות של הרגע הזה לא נגמרת כאן, שכן לכנף של קינג יש עוד משמעות… משמעות שהצצה נוספת בכותרת של הפוסט הזה תבהיר לכם מהי מייד. בדיוק כפי שזורו וסאנג'י הם הכנפיים של לופי שיאפשרו לו לעלות לפסגת העולם, גם לקאידו יש כנפיים, ולאחר שהקודמת כבר נפלה מאוניגאשימה בפרק הקודם, הוא כעת מאבד גם את השנייה – את קינג – אשר מאבד לנצח את כנפו שלו. בכך שזורו חתך את כנפו של קינג, הוא למעשה הבטיח כי אויבו לעולם לא יוכל לעוף יותר, ובכך, גם קאידו, כי לא משנה כמה קאידו חזק ואדיר בעצמו, הוא לא לעולם לא יוכל להגיע לפסגה ללא התמיכה של הכנפיים שלו שיניפו אותו אל-על – כנפיים אשר אבדו כעת, לנצח.
אבל רגע, רצתי טיפה קדימה, כי עדיין יש לנו על מה לדבר לפני החשיפה על אובדן הכנף של קינג – וזוהי, כמובן, האנימציה. ברגע הקלאש, כריס מצייר לנו כמה אימפקט פריימס מגניבים, אשר צבעם מאפשר לנו כבר להבין מי הלוחם שהתגבר על אויבו וניצח.
הסלעים שבסביבת הקרב נחתכים, וכריס מפגין תשומת לב אדירה לפרטים בכך שהוא מצייר לנו את החתכים מופיעים על הסלעים לפני שהם מתפוצצים לחלקים. אלה חתכים שמופיעים לפריים אחד בלבד, אז שוב, לא אפשרי לקלוט את זה בצפייה במהירות רגילה, מה שמראה את ההשקעה והנכונות לדאוג שהכול יראה מדוייק עבור אנשים כמוני שילכו ויחקרו את האנימציה לפרטי הפרטים שבה. אה, וכמובן שגם לכמה סלעים אקראיים שנחתכים יש אימפקט פריימס יפים בפרק הזה…
זורו מופיע סוף-סוף, ודופק את פוזת הניצחון הראשונה שלו מתוך 3 לקרב הזה, ורגע לאחר-מכן מופיע קינג מחוסר הכנף, כפי שכבר הסברתי קודם – מה שסוף-סוף, לאחר חפירה כל-כך ארוכה על סצנה מסכנה של כשלוש דקות, מביא אותנו לסיום רגעי השיא של הקרב, ולכותרת הבאה של הפוסט הזה.

זהו זורו:


אפילו ברגע תבוסתו, קינג מסוגל לחשוב רק על קאידו. אנחנו מקבלים פלאשבאק קצר נוסף של קינג לשיחה בינו לבין קאידו, ובה קאידו, בדומה לגישה של לופי כלפי זורו שהסברתי מוקדם יותר, שאל את קינג ישירות: "האם העולם שאני רוצה ליצור הוא באמת זה שאתה מייחל לו?". וקינג, שוב, כדי לחזק לנו את ההבנה של הגורם לתבוסתו ולהדגיש את העובדה שזה אכן אותו הגורם – במיוחד בהתחשב במיקום הפלאשבאק הזה – עונה לו: "אני כבר לא חושק בדבר. אני חייב לך את חיי". כל מה שקינג מסוגל לחשוב עליו הוא הכרת התודה שלו לקאידו, ובתוך כל הרצון הזה להחזיר את חובו למנהיג שלו שהוא כל-כך מעריץ, הוא פשוט איבד את עצמו, ושכח שגם הוא עצמו קיים בכלל, ושגם הוא עצמו יכול לחלום ולרצות לצד קאידו. הוא חשב שהדרך הכי טובה לשרת את קאידו תהיה כניעה מוחלטת תחתיו, בדומה לזורו בעבר עם לופי, אך בשונה מזורו, נכשל להבין את הטעות המהותית שבכך – ולכן הפסיד. "אתה חייב להישאר הכי חזק", נכון, אבל האין זה גם נכון שכוחו של קאידו יוכל הכי להתחזק ולגדול אם האנשים שתחתיו יכוונו גם הם כמה שיותר גבוה בעצמם? "וגם אני לעולם לא אפסיד, עד שתהיה מלך הפיראטים!". על הנייר, מדובר בשבועה זהה לזו של זורו לאחר הקרב עם מיהוק על-כך שהוא לעולם לא יפסיד, וזו גם הסיבה שאנחנו מקבלים פלאשבאק לשבועה זו זמן קצר לאחר-מכן בפרק. עם זאת, שוב, הכול נובע בהבדל מהותי אחד בגישות של שני הלוחמים: זורו נשבע שהוא לא יפסיד לעולם עד שהוא יהפוך לסייף החזק בעולם, ושאל את לופי "יש לך בעיה עם זה, מלך הפיראטים?!", מה שכמובן שימח את הקפטן שלו, כי כפי שלופי אמר כשצירף את זורו, "מלך הפיראטים יצטרך לא פחות מכך בצוות שלו". קינג, מנגד, לא חושב לא להפסיד לעולם על-מנת להשיג מטרה כלשהי משל עצמו, אשר תמקם אותו בפסגה משלו ותאפשר לו להניף את הקפטן שלו לפסגה גבוהה אף יותר. במקום זאת, הוא נשבע לא להפסיד אך ורק למען קאידו, עד שהוא יהיה מלך הפיראטים, והחוסר הזה במטרה אישית משל עצמו שתאפשר לו לשרת את קאידו אפילו טוב יותר הוא החולשה האמיתית של קינג, והגדולה יותר מזו של הלהבות על גבו, אשר אפשרה לזורו להשיג את הניצחון בקרב.
זורו מצהיר ש"אם כך," (בהתייחסות לכך שבפלאשבאק לשבועה שלו, לופי ענה שאין לו בעיה עם זה שהוא לא יפסיד) "אני אהפוך למלך הגיהנום", ודופק את פוזת הניצחון השנייה שלו. אז, כריס, אשר שכחתי לציין כי הוא עשה גם את האנימציה לסצנת מלך הגיהנום, מחליט להיות קצת מצחיק, וגורם לזורו לכתוב את השם של עצמו עם האקי המלכים שלו:

קינג, כנפו השנייה של קאידו, נופל מטה אל אדמת וואנו, ובניגוד מושלם, זורו, כנפו השנייה של לופי, מתרומם בחזרה לאוניגאשימה על-ידי פגיעה באוויר עם חרבותיו – ובכך, בדומה לסאנג'י בפרק הקודם, משלים את תפקידו ככנף במלחמה זו. עכשיו, כששתי כנפיו של לופי פרושות כפי שלא היו מעולם, כל מה שנותר הוא שהוא ישלים את החלק שלו.
את האנימציה של המכה באוויר שמרימה את זורו מבצע, שוב, כריס, וגם שוב, עם תיקוני איור אינטנסיביים במיוחד מאישיזוקה – מה שנותן לה את התחושה העוצמתית הנחוצה לרגע עם משמעות סמלית כה חשובה. אנחנו מייד עוברים משם לאנימציה של הירומי אישיגאמי (Hiromi Ishigami), אנימטור שעבד על הקרב הסופי של נארוטו וסאסקה בסוף נארוטו שיפודן, אשר מבצע את מעופו של זורו לעבר אדמת אוניגאשימה, יחד עם הנחיתה, ופוזת הניצחון השלישית. אישיגאמי מפוצץ את הקטע שלו באנימציית רקע מטורפת לאוניגאשימה, אשר מציגה באופן מרשים וחזק את מעופו של זורו לאדמתה, ומצייר עבורו נחיתה אגרסיבית ועוצמתית המתאימה לסגנון הלחימה של הסייף המדהים.
הקריין של הסדרה נכנס, ומודיע: "הקרב מחוץ למגדל המוח הימני של כיפת הגולגולת הסתיים! המנצח הוא… זורו!". ועכשיו, לאחר שכול אחד ואחד מבכיריו של קאידו נפל, ואפילו הבכיר הבודד בצוותה של ביג מאם אשר נכח במלחמה – פרוספרו – נפל, כל מה שנותר הוא, על אמת הפעם, להפיל את שני היונקו המפלצתיים האלה. אבל דבר אחד בטוח: אפילו אם מספרית המצב כבר נראה דיי טוב, השלבים האחרונים הללו של הקרב עומדים להיות הקשים ביותר שלו.

אני בטוח שאתם לא צריכים אותי כדי לספר לכם על ה- Z של זורו ברקע…

וזהו, פה מגיע לסיום אחד הפרקים הגדולים, מושקעים, הטובים, וההיסטוריים ביותר בכול האנימה של וואן פיס. באמת אבל באמת שלא קיימת דרך שבה אוכל להביע לכם במילים עד כמה פרק כזה הוא לא הגיוני, ולא אמור להיות אפשרי תחת הלו"ז של אנימה שבועית. האנימה של וואן פיס פעם אחר פעם מרסקת כבר במשך כמה שנים רצופות כל תקרת זכוכית שהייתה לרמה שניתן להגיע אליה בלו"ז ההפקתי הלחוץ של סדרה שבועית שמשחררת פרקים בכול שבוע ללא הפסקה, ופרקים כמו זה, או 1061 שקדם לו – ובמיוחד כשהם כל-כך קרובים זה לזה – פשוט אמורים להיות לא אפשריים ליצירה. זו רמה שרוב הסדרות העונתיות אפילו לא חולמות עליה לפרק השיא הבודד של העונה שלהן, שלא לדבר על פרסום עקבי של מספר פרקים ברמה כה גבוהה בכול שנה ושנה, ועוד מלא פרקים לא פחות ממדהימים לאורך השנה בנוסף לכך. הרמה הזו נובעת אך ורק מההשקעה הלא אנושית של כל הצוות בהפקה הזאת, ומהרצון הבלתי-מתפשר שלהם להמשיך ולשבור את השיאים של עצמם, ולא משנה כמה הדבר נראה לא הגיוני. זה לא דבר שבא בלי מחיר, אגב, שכן העבודה על פרקים גדולים כמו 1062 או 1066 שייצא בראשון הקרוב נגמרה ימים בודדים לפני יציאתם, והצוות שעבד עליהם התיש את עצמו עד מצב שאישיזוקה כתב לאחר הפרק הזה  שהוא כל-כך עייף שהוא יכול "לישון לנצח". צ'ו יונג סה, עליו הרחבתי בפוסט של 1061, אפילו אושפז לזמן קצר לא מזמן בשל הכמות הלא נורמלית של עובדה שהוא לוקח על עצמו וההשקעה מכול הלב שהוא מכניס לאנימה. זה כמובן לא דבר שאנחנו צריכים לשמוח ממנו או לחגוג אותו, אבל אני חושב שהוא מראה מעל הכול את הנאמנות והמחוייבות של כל מי שעובד על האנימה למטרה העליונה של ליצור את הדבר הכי טוב שניתן בשבילנו – המעריצים – ולכן, זו לדעתי חובתנו בתור אותם המעריצים להודות מכול הלב לכול אחד ואחד מהאנשים שעובדים על האנימה, כי הם באמת מכניסים אליה את כל נשמתם.

בכול מקרה, זה סוגר את כל מה שהיה לי לכתוב לכם להיום. אני רוצה להתנצל על-כך שהפוסט הזה התעכב יותר מהמצופה, אבל ככה זה כשיש לי דברים דחופים עליי בחיי האישיים… ובכול מקרה, אני מקווה שתהנו מהקריאה, ותעריכו את הפרק הזה, ואת כל האנימה בכלל, הרבה יותר כתוצאה ממנה.
ו… זהו, עכשיו באמת נגמרו לי כבר המילים. יש לי כבר כמה דברים נוספים שאני מתכוון לכתוב עליהם בקרוב, אז אני מניח שאתם יכולים לצפות לזה אם אתם אוהבים את החפירות שלי, אבל עד אז, אנחנו נתראה, כמו תמיד, בתגובות 🙂 .

Subscribe
התרע על
guest
12 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
g-z
g-z
11 חודשים לפני

תודה רבה על הפירוט של הפרק היה מדהים לקרוא!!

רותם
רותם
11 חודשים לפני

תודה רבה, סטארק 😉 זה הפרק הכי אהוב עליי באנימה!

!Get to the Chopper
!Get to the Chopper
11 חודשים לפני

וואי, וואי, וואי… לא נכנסתי שבועיים לאתר וכמה מטעמים… יאמי… תודה רבה, ניוז מאסטר.

PortgasDMor
קפטן
11 חודשים לפני

הרגת אותי עם שמות הפוסטים שלך: הכנף שהתקשתה לקבל את עצמה, הכנף ששכחה את עצמה… בסופו של דבר מי שאיבד כנף זה קינג.

קינג שהופך לעב"מ – תיאור מושלם 😀

אהבתי את הניתוח ואת ההשוואה בין נקודת ההתפתחות שבה נמצאים זורו וקינג.

מה זאת אומרת שאין לך מה להרחיב על השיחה בין קאידו לקינג? טוב, אני ארחיב: קאידו שואל את ארבל מה הוא רוצה לעשות, נותן לו בחירה בין להישאר בפאנק האזארד או לבוא איתו. למרות שהייתם מצפים שארבל ישר יגיד לו "כן, תשחרר אותי!", לפני שהוא מחליט הוא קודם שואל אותו אם הוא יכול לשנות את העולם. התשובה של קאידו, "אני היחיד שיכול לשנות אותו!" (זאת עם החיוך שציינת), היא זאת שגורמת לארבל להחליט להצטרף, והסיבה לכך מופיעה בסוף הפרק: התשובה הזאת גרמה לארבל לחשוב שקאידו הוא ג'וי בוי, ולכן הוא הלך אחריו.

אודה צייר את קינג כילד קטן באחד מה-SBS-ים, שבו הוא צייר את כל כוכבי העל והלוחמים המעופפים כילדים.

"להבות כחולות בהירות כאלה הן החמות ביותר" הן מסיבה ספרותית ולא פיזיקלית. בפיזיקה/כימיה צבע הלהבה נקבע לפי סוג החומר שנשרף. גם בלהבות של הכיריים במטבח יש להבות כחולות, והן ממש לא חמות יותר מדי, כדי שלא יישרף לך הבית. זה רק אודה שהחליט שהמעבר של סאנג'י מלהבה צהובה לכחולה מציין התחזקות של הלהבות (אולי בגלל שסאנג'י טבח).

Yishay
Yishay
11 חודשים לפני

הסרט רד יש לו ספוילרים מהמנגה

VINSMOKE LIR
VINSMOKE LIR
11 חודשים לפני

תודה על הפירוט המדהים של הפרק

עוד פוסטים

Back to top button